אשמח לשמוע (או ליתר דיוק - לקרוא) מה דעת הרב על השיר שכולל בתוכו את המילים: "ה' יתברך תמיד אוהב אותי ותמיד יהיה לי רק טוב ויהיה לי עוד יותר טוב ועוד יותר טוב...". תודה רבה

שלום וברכה! המשפטים הללו יכולים להשתמע במשמעויות שונות, והשאלה היא מה האדם מבין ומתכוון במילים הללו: "ה' יתברך תמיד אוהב אותי" – אם האדם מתכוון לומר שהקב"ה אוהב אותו בכל תנאי ובכל מצב, בלי שום קשר להתנהגות שלו וליחס שלו כלפי הקב"ה, אז באופן פשוט זה לא נכון. ישנם לא מעט ביטויים בתנ"ך, בחז"ל ובמפרשים, על כך שכאשר אדם או ציבור נוהגים שלא כשורה הקב"ה אינו מתייחס אליהם באהבה, ולעיתים אף משתמשים במצבים כאלה בביטויים שמנוגדים לאהבה. כך למשל נאמר בירמיה י"ב, ח: "הָיְתָה לִּי נַחֲלָתִי כְּאַרְיֵה בַיָּעַר, נָתְנָה עָלַי בְּקוֹלָהּ עַל כֵּן שְׂנֵאתִיהָ". ובמדרש קהלת רבה פרשה ג' נאמר: "עת לאהוב" – דכתיב "אהבתי אתכם אמר ה'"; "ועת לשנוא" – דכתיב "נתנה עלי בקולה על כן שנאתיה"; "עת מלחמה" – דכתיב "ויהפך להם לאויב" וגו'; "ועת שלום" – דכתיב "הנני נוטה אליה כנהר שלום" וגו'. בדברי חז"ל מופיעות כמה דרשות סביב הפסוק בירמיהו, שמתארות מצבים שונים שבהם מתממש ח"ו המצב של "על כן שנאתיה" – עיין למשל תענית ט"ז ב; ירושלמי תענית ב', א; במדבר רבה ט"ז, כ. וכן במקומות נוספים בחז"ל מופיעים ביטויים דומים כלפי אדם שמתנהג באופן שאינו ראוי, עיין למשל פסחים קי"ג ב; נדה ט"ז ב. כמובן, כאשר מדברים על יחסו של הקב"ה כלפינו, הן לחיוב והן לשלילה, אין הכוונה לרגשות במובן האנושי, אבל העיקרון הוא שיחסו של הקב"ה אלינו תלוי במעשינו ואל לנו לחיות בתחושה שהקב"ה יאהב אותנו בכל תנאי ובכל מצב. אכן גם במצבים כאלה של ריחוק והסתר פנים, המגמה היא לטובתנו ועל מנת שנחזור בתשובה ונתקרב מחדש אל הקב"ה, אולם אל לו לאדם לחשוב שהקב"ה יתייחס אליו באהבה גלויה בכל תנאי ובכל מצב. יחד עם זה, כאשר האדם מתכוון לעשות טוב ולהתקרב לקב"ה, אכן אין לו להיכנס לייאוש בגלל כשלונות ונפילות. מבחינה זו אכן חשוב שהאדם יחוש את קרבת ה' גם במצבים של ירידה, ויבין שהקב"ה אוהב אותו ושמח במאמציו גם כאשר הוא לא מושלם. כל עוד הוא שואף לעשות את רצון ה' ולהתקרב אליו, הרי הוא אהוב לפני הקב"ה גם אם לא תמיד הוא מצליח לנהוג באופן הראוי. במילים של השיר עצמו אכן רואים את העניין הזה, שמדובר באדם ששואף להתקרב לקב"ה ומשתדל לנהוג כראוי אלא שלא תמיד הוא מצליח בכך, והשיר מחזק אותו בכך שהקב"ה אוהב אותו למרות הנפילות וחוסר ההצלחה. הבעיה היא שבציבור הרחב מכירים בעיקר את הפזמון, והרושם הוא שאנשים שרים אותו במשמעות הראשונה, השטחית, שעל פיה הקב"ה אוהב את האדם תמיד ללא תלות במעשיו. שרים את השיר אנשים שאינם שומרי תורה ומצוות, או שומרים במידה חלקית מאד, וכפי הנראה הם סבורים שהקב"ה אוהב אותם גם מבלי שהם עושים מצידם מאמץ והשתדלות להתקרב אליו. אם אנשים היו מכירים ומבינים את מלוא המשמעות של השיר, שהוא מצפה מן האדם להתאמץ ולהשתדל ואז הוא זוכה לאהבתו של הקב"ה, מסופקני אם השיר היה מקבל תפוצה כה רחבה בציבור... "ותמיד יהיה לי רק טוב" – גם כאן, אפשר להתכוון במילים אלה למשמעויות שונות מאד: אם הכוונה היא לקביעה שהקב"ה יזמן לאדם בחייו רק טוב במובן הפשוט, הרי השאלה היא – מניין הוודאות הזו? וכי הקב"ה הבטיח לנו שתמיד הוא ייתן לנו רק טוב? התורה מזהירה את עם ישראל פעמים רבות, שאם לא ננהג כראוי נענש בעונשים חמורים, דהיינו שלא מובטח לנו שתמיד יהיה לנו רק טוב. ולא רק כעונש, אלא באופן כללי, התורה מכירה בכך שישנם בעולם אירועים קשים ומצערים. כך למשל, הקב"ה גזר על האנושות מיתה, וכל אדם סופו להסתלק מן העולם. מתוך כך, כל אדם צפוי, לצערנו, לפגוש במהלך ימי חייו אירועים מצערים, של אובדן ואבל על בני משפחה וידידים שנפטרים. גם אם כולם יזכו לאריכות ימים ושיבה טובה, עדיין בסופו של דבר הם ייפטרו מן העולם וקרוביהם יחושו כאב וצער, כך שלא "תמיד יהיה רק טוב". כך גם לגבי אירועים מצערים אחרים שקיימים בעולם, כמו מחלות, עוני ועוד – התורה אינה מתעלמת מקשיים אלה, ואף אומרת "כי לא יחדל אביון מקרב הארץ". לא ייתכן אם כן לחשוב שתמיד יהיה לאדם רק טוב, והוא לא ייתקל במהלך חייו באירועים מצערים מסוגים שונים. וכן אנו מוצאים, בתורה שבכתב ושבעל פה, הדרכות לכך שהאדם צריך לחשוש למצבים שליליים שמופיעים לעיתים בעולם, ועליו להתכונן לקראתם, כגון להימנע ממצבים של סכנה ומגורמים שעלולים להביא עליו מחלה, לדאוג לפרנסתו ולמנוע נזקים מרכושו, ועוד. דהיינו שלא מובטח לנו שיהיה לנו תמיד רק טוב, אלא עלינו לחשוש שמא יופיעו גם מצבים קשים ואנו צריכים להיזהר מהם ולהיערך לקראתם. משמעות אחרת שעשויה להיות למילים "תמיד יהיה לי רק טוב", היא האמונה שגם המצבים הקשים שאנו פוגשים בחיים, בעצם הם חלק מן הטוב האלוקי. גם כאשר חלילה עם ישראל מקבל עונש על חטאיו, הדבר נועד לטובתנו, כדי שנתקן את דרכינו ונחזור בתשובה. וכן המוות ושאר הצרות שקיימות בעולם, במבט מעמיק הרי הם חלק מן הסדר הנכון והטוב עבור העולם בכללותו. במשמעות זו, לא מובטח לנו שתמיד יהיה לנו רק טוב במשמעות הפשוטה, אולם גם כאשר מתרחשים מצבים קשים ח"ו אנו מבינים, עם כל הכאב שבדבר, שבשורשם יש בהם טוב. אך כמובן, משמעות זו שונה מאד מן התפישה השטחית, ש"תמיד יהיה לי רק טוב" במובן של טוב גלוי וניכר לעין. אפשרות שלישית למשמעותן של מילים אלה היא לא כקביעה אלא כתפילה, שאנו מתפללים ומבקשים שתמיד יהיה לנו רק טוב. גם זו כמובן משמעות שונה מאד, שעל פיה לא מובטח לנו כלל שתמיד יהיה טוב, אלא שאנו מבקשים ומתפללים על כך. גם בנקודה זו ישנו פער בין הפזמון המנותק מהקשרו לבין השיר עצמו –בפזמון, כפי שהוא מושר בפי הציבור, נראה שאנשים רבים מתכוונים כפי המשמעות הפשטנית, קביעה שתמיד יהיה לי רק טוב, דבר שכאמור אין לו בסיס. בעוד שבמילים של השיר עצמו רואים את המורכבות – מופיע שישנם בעולם גם מצבים קשים ושאנו מתפללים שהם יתוקנו ויתהפכו לטובה, ושהטוב והרחמים יהיו גלויים לעינינו.