שלום כבוד הרב, רציתי לשאול האם חייב להכריח מלשונם של תלמידי רבינו יונה ששניים מקרא אחד תרגום צריך להתחיל דווקא ביום ראשון של שבת הפרשה או שניתן לומר שלאו דווקא ואפשר להתחיל גם מזמן מנחה בשבת הקודמת או אולי אפילו מיד אחרי קריאת הפרשה הקודמת? "לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הצבור וכו — כלומר, שקודם שיקראו הצבור הפרשה בבית הכנסת, יקרא אותה בביתו, בין בשבת עצמו בבקר, בין בכל אותו שבוע. אבל אין לו להקדים משבוע זה לשני שבועות או לשלשה. ויש בני אדם שנוהגים לקרות מעט בכל יום ויום מהשבוע, ומסיימין בשבת"

בס"ד שלום וברכה, זה אינו מוכרח מלשונו. ויכול להיות שהדגש על דבריו הוא שאין צריך לקרוא את כל הפרשה בבת אחת סמוך לקריאה ואין להקדים לקרוא פרשיות עתידיות. אבל קשה לדייק מדבריו שהוא מתכוין בדוקא להתחיל רק מיום ראשון. בברכה רואי מרגלית