שלום וברכה לכבוד הרב! אני לומדת בחברותא עם אישה חילוניה. והיא טוענת שאנחנו מספרים לעצמנו סיפור על המציאות (כטענת יובל נוח הררי) למשל על חנוכה וניסים שקרו ואז מספרים אותה לילדים שלנו. כאשר אין בה אמת מוחלטת אלא הכל עניין של פרסקטיבה. למשל היום יש דרך הסתכלות על המלחמה ועל הממשלה - כיוון של ערוץ 12 וכיוון של ערוץ 14 לדוג. והנצרות והאיסלאם זה סיפור שהם מספרים לילדים שלהם ואין איזשהו קריטריון לאמת. איך ניתן להסביר שהיהדות היא אמת מוחלטת? לא רק פרספקטיבה ו"סיפורים". תודה רבה!

שלום וברכה, תגידי לה שמה שיובל נח הררי מספר זה סתם סיפור... יש במציאות גם אמת, לא רק "סיפורים", וזה שיש אנשים שמספרים דברים שקריים, לא אומר שכל ההיסטוריה לא הייתה ולא נבראה. גם אם ניקח לדוגמה את המלחמה שהיא מביאה - הרי ברור שיש כאן עובדות שאין עליהן עוררין: יש מלחמה עם חמאס וחיזבאללה, יש חטופים, יש הרוגים, יש כך וכך. על הרוב הגדול אין ויכוח. על מה הוויכוח? על פרשנוית מה צריך לעשות וכדומה. זהו אז איך היא מסיקה מכאן ש"הכול סיפורים" ו"אין קריטריון לאמת"? ישר כח שאת מקרבת את ישראל לאביהן שבשמיים! בהצלחה רבה! הרחבה: עי' עוד מה שכתבתי כאן: https://www.yeshiva.org.il/ask/138677