שלום הרב אני נשוי +2. אשתי ואני חברים טובים, אך בחודשים האחרונים אשתי נכנסה למצב נפשי קשה בעיקר ממשקעי העבר. וזה גרם לה לא לעשות שום דבר בהקשר לדת סוג של התמרדות. וגם בעניין מקווה טהרה. היא אומרת שהיא אינה מסוגלת והיא מעדיפה לא לחיות. כל מה שאני רוצה זה להתקרב אליה ולעזור לה בחום וקירבה. ושאני מנסה לעזור לה במילים קרובות אני נוכח לראות שזה לא עוזר והמצב שלה רק דועך. האם במצב כה מורכב כזה, יש היתר בדבר להתקרב לאשתי? כי זה באמת מצב שאין סיכוי שהיא תלך לטבול בקרוב. תודה !

שלום. המצב הוא, שאשתך מנהלת אותך. אתה צריך להפוך את המשוואה, כלומר: להיות אוהב,, אבל מנהיג! אתה מחפש דרך להיכנע לרצון שלה! אם היא תראה שאתה תקיף בדעתך, אוהב ורוצה לעזור, אבל בתנאי שהיא תספור ותטבול, היא תשתף פעולה! ללא זה, אין דרך להתיר.