א. ברוך ה' ירד היום המון גשם לאחר הפסקה גדולה של ירידת גשמים. האם צריך לברך את ברכת ההודאה על הגשם: "מודים אנחנו לך, ה' אלוהינו ואלוהי אבותינו, על כל טיפה וטיפה שהורדת לנו. ואילו פינו מלא שירה כים, ולשוננו רנה כהמון גליו ושפתותינו שבח כמרחבי רקיע, ועינינו מאירות כשמש וכירח, וידינו פרושות כנשרי שמיים, ורגלינו קלות כאיילות, אין אנחנו מספיקים להודות לך, ה' אלוהינו ואלוהי אבותינו, ולברך את שמך מלכנו, על אחת מאלף אלפי אלפים, ורבי רבבות פעמים הטובות ניסים ונפלאות שעשית עם אבותינו ועמנו. מלפנים ממצרים גאלתנו ה' אלוהינו, ומבית עבדים פדיתנו, ברעב זנתנו ובשבע כלכלתנו, מחרב הצלתנו ומדבר מלטתנו, ומחליים רעים ורבים ונאמנים דיליתנו. עד הנה עזרונו רחמיך ולא עזבונו חסדיך. ואל תטשנו ה' אלוהינו לנצח. על כן אברים שפלגת בנו, ורוח ונשמה שנפחת באפנו, ולשון אשר שמת בפינו, הן הם יודו ויברכו את שמך מלכנו. ברוך אתה ה', א-ל רוב ההודאות" (כך הוא נוסח אשכנז, ובנוסח ספרד ישנם שינויים קלים)? ב. בסנהדרין כב א מובא: אמרה לו אבישג לדוד: נינסבן [שא אותי לאשה]! אמר לה: אסירת [אסורה את] לי כיון שיש לי כבר שמונה עשרה נשים. אמרה ליה [לו]: חסריה לגנבא, נפשיה לשלמא נקיט [כאשר חסר לו לגנב מה לגנוב, הוא עושה עצמו כאיש שלום], ואף אתה כיון שאינך מסוגל לבעול אותי אינך רוצה לשאת אותי לאשה. אמר להו [להם]: קראו לי לבת שבע וכו"... כיצד התחצפה אבישג לדוד והאשימה אותו? הרי אפילו אם דבריה נכונים הרי שהיא פוגעת במלך ישראל. ויתרה מכך דוד אינו חיב להסכים מסיבות הכמוסות עימו לשאת אותה ואם כן כיצד היא דרשה והתחצפה לדוד? ויתרה מכך מדוע היה דוד צריך בכלל להוכיח לה שכוחו במתניו בכך שקרא לבת שבע, הרי הוא אינו חיב להוכיח דבר לאף אחד בודאי שלא בנושאים אישים?

א. שלום וברכה, כן. צריך לברך (שולחן ערוך סימן רכא א). ב. עיין ערוך לנר ובן יהוידע שמסבירים זאת. בברכה הרחבה: א. אמנם דעת הגר"ח קנייבסקי שאולי היום אין לברך לפי השמועה בשם החזון איש שבזמנינו אין מתענים את התעניות האמורות בשעת עצירת הגשמים מפני שיש אפשרות להביא בנקל מים ומזון ממדינות אחרות. ומכל מקום אמר הגר"ח קנייבסקי שאולי יש לחלק בין תענית להודאה. אך דעת הגר"ש דבליצקי והגר"מ שטרנבוך שיש לברך. וכן דעת הגרי"ש אלישיב. אלא שלדעתו השיעור של 'שתצא טיפה לקראת טיפה' אינו ברור כל כך ויש לברר אצל החקלאים אם האדמה רוויה ואז לברך (כל זה מובא בדרשו רכא 1). שאלתי את הגר"א נבנצל ואמר שיש לברך. שאלתי אם ניתן לברך גם שלא ברגע שיורד גשם. והשיב שאפשר אם יש שלוליות. שאלתי אם ניתן לברך גם עוד שבוע אם ימשיך בע"ה הגשם. והשיב: אפשר כל עוד שיש שלוליות.