שלום כבוד הרב, אני בן 45 נשוי ואב ל-2 חזרתי בתשובה לפני כ-3 שנים לאחר שבני הבכור חגג בר מצווה וקיבלתי על עצמי לחזור בתשובה שלמה לקב"ה. מאז החיים שלי קיבלו משמעות ואורח חיים מופלא כמו שלא חוויתי מעולם. מאז כל יום אני מעיר את החמה ומתפלל שחרית בנץ יחד עם הציבור בבית הכנסת ומקפיד להגיע ראשון כנ"ל מנחה וערבית. שומר שבת באופן מוחלט ומתפלל יחד עם הציבור את כל התפילות וגם בשבת מגיע ראשון. צם שש תעניות קבועות במהלך השנה, וקובע עיטים ללמוד תורה מקפיד כל הזמן בנטילת ידיים בבוקר ולפני האוכל ולברך בירכות המזון. מקיים את כל המצוות שרק ניתן בהמון אהבה וכבוד לקב"ה. גדלתי בבית מסורתי ואשתי גדלה בבית דתי ולמדה בבית ספר דתי עד כיתה י"ב הכרתי אותה חילונית. כשחזרתי בתשובה לאשתי היה מאוד קשה להסתגל לחיים שונים לחלוטין, אם זה כבר לא ללכת לים או לטייל בשבת או לאכול רק במקומות כשרים,שבת וכו.. לא כפיתי או חייבתי את אישתי וילדיי לשום דבר לצערי הם עדיין רואים טלוויזיה בשבת ופחות קרובים לדת. הזמן המשותף שלנו לא נפגע אנחנו מבלים המון יחד כמשפחה וכזוג והכל דיי מתקבל בשלום. חוץ מדבר אחד שלצערי הורס את כל ההרמוניה... אשתי לא מוכנה ללכת למקווה ולא מוכנה לשמוע או לדבר על זה בתחילת הנישואים היא כן הלכה ועכשיו טוענת שהיא אסטטית ולא מוכנה ללכת גם שהצעתי לה מקווה פרטי עם חדר פרטי נקי ושמור היא לא מוכנה לשמוע או לדבר על זה ובשניה מגיעה איתי לפיצוץ בלי שום סיבה למרות שהיא יודעת ומבינה את החשיבות למקום,למשפחה ולזוגיות. 3 שנים שאני ללא יחסי אישות עם אשתי ונפלתי כמה פעמים בפגם הברית או שהיינו ביחסים לא מלאים וכל עברה כזאת ריסקה אותי נפשית ורוחנית אחרי שאני עובד כל כך קשה ובנאמנות את הקב"ה שאפילו עכשיו אני מזיל דמעה בזמן שאני כותב... לפני 4 חודשים פרשתי מהעברות האלה ולקחתי על עצמי לא ליפול יותר בפגם הברית ולצערי זה גם עולה בלא לנוגע בכלל באשתי בגלל חומרת העברה. אני מאוד אוהב אותה ומסביר לה ברכות ובעדינות את החשיבות של המצווה/עברה למרות שהיא כבר יודעת ולצערי בשניה מגיעה לכעס ואומרת שאין לה בעיה לפרק את המשפחה ולהתגרש והיא לא התחתנה עם גבר דתי ומרגיש לעיתים מושפל. כל יום אני מתפלל עליה שהקב"ה ירכך ויהפוך את לבבה וכל יום מקווה שתגיע הישועה כי באמת שקשה לי בלי אהבה ותמיכה מאשתי ופשוט מתייסר עם עצמי ובמלחמה מתמדת עם יצר הרע. אשתי לא מהסוג אנשים של טיפולים ודיבורים היא מאוד טוטאלית ולא פשוטה. לא יודע כבר מה לעשות?! תודה כבוד הרב

בס"ד שלום לך יקירי. קראתי את מכתבך וחשבתי עליו המון, ואף התייעצתי עם תלמיד חכם חשוב מאוד על מה לענות לך. קראתי ומאוד התרגשתי. אתה ממש גיבור גדול, ממש מרגש ומרשים. להצליח לחזור בתשובה במצב כל כך לא פשוט כמו שלך, ממש מרגש ומיוחד. אתה עושה כל כך הרבה כדי לשמור על המשפחה, כל כך המון כדי לעשות טוב ולא לפגוע בחזרה תשובה שלך. חשוב מאוד לדעת, שכל מה שאתה עושה, זה זכות עצומה, וזה ממש אוצר גדול מאוד. המשך במה שאתה עושה, ותזכה להמשיך לשמח את אבינו שבשמים, ולשכר גדול מאוד מאוד. יחד עם זה ממש קשה להתמודד במה שאתה מתמודד. כל כך המון זמן, כל כך לא קל. אבל, אין לנו אפשרות לומר על מצוה שלא לעשות, ועל אחת כמה וכמה שרב לא יכול לומר לאדם לעבור על רצון ה'. אין לנו בעלות על התורה, אלא אנו כולנו מחפשים איך לעבוד את ה', איך להתקדם בקשר עם אבינו שבשמים. אכן, במצבים מורכבים אנו מנסים למצוא אפשרויות להקל על האדם, שיוכל לקיים את ההלכה ברמה הבסיסית. כמו לדוגמא, במצב שלך, אפשר יהיה להקל שאשתך תטבול בים. אמנם לא יודע היכן אתם גרים, ואינני יודע עד כמה זה מעשי עכשיו בחורף, אבל לפחות חלק מהשנה זה יכול להיות פתרון. אכן, אין כמו טבילה במקווה, אבל במצב שאין אפשרות זו, יש מקום להקל בטבילה בים, וגם אם היא לא יכולה בלי בגד ים, אפשר להקל בבגד ים במצב זה. דבר נוסף, אני מבין שהיא לא מוכנה ללכת לטיפול זוגי או משהו כזה, אבל במצב הזה אני מציע לנסות שאתה תפנה למטפל זוגי שיוכל להדריך אותך איך לעבוד איתה להגיע לשלב שהיא תסכים ללכת לטיפול זוגי בתחום הזה. אנשים אלו בדרך כלל יותר יודעים לתת הדרכה איך לעבוד להגיע לשלב הזה שגם היא תסכים ללכת לאיש מקצוע. אם תרצה תוכל לכתוב לי על מקום המגורים שלכם, או המקומות שתוכל להגיע כדי לקבל טיפול, ואז אנסה להמליץ לך על מישהו שתוכל להיות איתו בקשר ולטפל אצלו. אתה מוזמן להיות איתי בקשר, לשאול ולהתייעץ, ואשמח לעזור בכל מה שאוכל. בברכה הרב יצחק גרינבלט.