שלום לרב, אשתי לצערי פחות מתחזקת ומקורבת לדת. היא עושה כמה מצוות ספציפיות מאז שאני מכיר אותה (חצאית, נטילת ידיים בבוקר, שבת). הייתי רוצה שהיא תתחזק יותר אבל היא פחות בעניין. למשל נרות שבת, היא כן מדליקה אבל לפעמים שוכחת. לכן כל פעם לפני שאני יוצא לבית כנסת אני מזכיר לה והיא אומרת שהיא מרגישה שאני כופה עלייה את הדת...אני לא מחייב אותה בכלום וגם שהיא עוברת עבירה אני משתדל להתעלם לגמרי..אבל נרות שבת מרגיש לי שזה די חשוב לאישה. האם להמשיך להזכיר לה או רק להכין את הנרות ולא להגיד לה כלום? איך בכללי לגרום לה להתקרב יותר? תודה

שלום וברכה, ראשית, אני מעריך מאוד את הרגישות שלך לנושא ואת הרצון שלך שאשתך תתקדם מבחינה רוחנית, תוך כדי שמירה על שלום בית ותחושת חירות אישית מצידה. זה מראה על כבוד הדדי ועל אהבה אמיתית. לגבי נרות שבת נראה שהעניין המרכזי הוא התחושה שלה שאתה "כופה" עליה, גם אם אתה לא רואה את זה כך. לכן, אם היא מרגישה לא בנוח עם התזכורת הישירה, יכול להיות שכדאי לשנות גישה: להכין את הנרות בלי לומר דבר – אתה יכול פשוט להניח את הנרות מוכנים במקום שהיא תראה אותם, וזה יכול להיות רמז עדין שמזכיר לה מבלי להפעיל עליה לחץ. ליצור אווירה שמזמינה הדלקה – למשל, להשמיע שירי שבת נעימים בבית לקראת הדלקת הנרות, להדליק אור חמים, ואפילו לומר משהו כמו: "איזה כיף ששבת נכנסת, יש לזה אווירה מיוחדת". לפעמים יצירת הרגש מחזקת את הקשר למצווה. לאפשר לה מרחב בחירה – אם היא תשכח או לא תרצה להדליק, להימנע מלהגיב על זה. דווקא חוסר הלחץ יכול לגרום לה להרגיש שהיא בוחרת בכך מרצונה. איך לגרום לה להתקרב יותר? התחזקות היא תהליך אישי, וכל אדם מתקדם בקצב שלו. הנה כמה דרכים שיכולות לעזור לקרב אותה מבלי שהיא תרגיש לחץ: להוות דוגמה חיובית ומאירה – כשהיא תראה שאתה מתרגש מהמצוות, ממש מכל מצוה שלך ומכל דבר טוב שהיא עושה, לתת לה את החושה שהיא גורמות לך לשמחה ושלווה, זה עשוי לגרום לה רצון להתחבר יותר. לחפש נקודות חיבור אישיות – אולי יש מצוות שהיא תתחבר אליהן יותר, כמו צדקה, תפילה, חסד, או אפילו שיעור תורה בנושאים שקרובים לליבה. על ידי מצוות שיותר יהיה לה קל להתחבר אליהן, היא תקבל גם כוחות להשקיע ולעשות מצוות אחרות. לכל אחד יש את דרך ההתקדמות שלו, וחשוב להוביל אותה לפי מה שמתאים לה. לעורר שיח פתוח ולא מחייב – לא ממקום של הטפה אלא של סקרנות, כמו לשתף משהו מעניין שלמדת ולשאול בעדינות לדעתה. ליצור חוויות משותפות – למשל, שבתות מיוחדות, סעודות חגיגיות, או טיולים עם משמעות רוחנית. באופן כללי חוויות משותפות תורמות המון, ועל אחת כמה וכמה כאשר החוויות בוות את הקשר להיות יותר חזק ויותר מקיף את כל החיים. להתפלל עליה – לפעמים הכוח הכי חזק הוא התפילה האישית שלך שהיא תמצא את הדרך שלה אל הקב"ה בצורה שמתאימה לה. הדבר הכי חשוב הוא לשמור על קשר של אהבה וכבוד ביניכם. כשהיא תראה שאתה אוהב אותה כמו שהיא, זה יאפשר לה מרחב אמיתי להתקרב מתוך בחירה, ולא מתוך תחושת כפייה. בהצלחה רבה, ושיהיה ביניכם שפע של שלום בית וקדושה, הרב יצחק גרינבלט.