בצבא יש לי שעה מוגדרת שאני צריך להיות במסדר, יוצא שזה או שאני מתפלל תפילה שלמה באופן רצוף ביחיד או במניין שאני יוצא באמצע לרוב אחרי תפילת עמידה ואז אני נאלץ להשלים את שאר החלקים אחר כך. מה עדיף לעשות?

שלום וברכה, בפתח הדברים - במצבים מסוג זה חובה לפנות לרב היחידה, כדי שיסייע להתאים את זמני המסדר לזמני התפילות. היות שמסדר הוא בדרך כלל לא פעילות מבצעית דחופה, לא תהיה כל בעיה לקבוע אותו לאחר זמן התפילה. כאמור, יש לפנות לרב היחידה ולהסדיר את זה. לגופה של ההלכה, במקום טירחה רבה אין חובה להתפלל במניין (ראו תורת המחנה, פרק י' תשובה א': bit.ly/4iORrEF ), ולכן יש עדיפות לתפילה כהלכתה וכסידרה מראשיתה ועד סופה. עם זאת, דווקא במציאות הצבאית יש חשיבות רבה לתפילה במניין, גם כדי להחזיק את המניין שקיים ביחידה, וגם מסיבות נוספות. לכן, אם יש אפשרות להתפלל במניין, ולצאת אחרי קדושה בחזרת הש"ץ - כך ראוי לנהוג. עוד על קיצור התפילה בשעת הדחק, או על דילוג על קטעים בתפילה - עיין בתורת המחנה פרק ט"ז תשובה א' ( https://bit.ly/4kTotEW ). ברכה והצלחה