- הלכה
- גדולי ישראל ורבנים
48
שאלה
במסכת סנהדרין צ ובעוד מקומות מסופר על דיונים בין חכמי ישראל והמינים. חלק מהשאלות נראות על פניו מוזרות. ידוע שחלק מהדיונים נעשו בעל כורחם של חכמי ישראל ומטרתם היתה למנוע ענישה לעם ישראל, אולם בחלק מן המקרים לא מצוין שהדבר נעשה תחת אילוץ. מדוע אם כן, חכמי ישראל בזבזו את זמנם לענות ולהתיחס לאותם מינים ולהתדין איתם, במקום ללמוד תורה ולעשות חסד עם ישראל?
תשובה
א. בכל המקרים הדבר היה נצרך, ממיגוון שיקולים: מניעת לזות על עם ישראל ועל קדשי ישראל; העמדת דברים על מקומם ואמיתותם; מענה - בעקיפין - לעם ישראל; מתן פומבי לאמירות-אמת, ועוד.
ב. ההנחה שגלומה בשאלה - שגויה, שכן בירורים אמוניים הם עצמם תלמוד תורה.