שלום וברכה, אני ובעלי התחתנו מאוחר בגיל 38 נשואים מזה שנתיים ויש לנו תינוקת מתוקה ברוך השם, אני ובעלי רבים בלי הפסקה עוד מהתקופה שיצאנו היו לנו המון ריבים וחשבתי שזה פשוט יצר הרע שמנסה לסכסך לפני חתונה. בעלי רב איתי כל שבת, כל שבת זה גהנום ממש, הוא יכול להרוס אוירה טובה, תוקף אותי במילים ציניות אם לא הצלחתי להוציא גרפס לילדה, אני נפגעת מנסה לשתוק והוא מתגרה בי, הנה עוד פעם נפגעת, והדמעות מתחילות לרדת, כל שבת אני בוכה וכל שבת אני מגיעה לכעס ומתפוצצת עליו ומבינה מזה כל מיני גהנום שולטים בי. והוא לא מוכן לדבר על הדברים אחרי ריב הוא אומר שהוא מסדר אותם בראש עם עצמו ואני עם הצורך שלי לדבר ולשתף, מתפוצצת מפנים ומרגישה מתוסכלת ואם אני מנסה בכל זאת נוצר ויכוח שכל השכונה שומעת, הוא לא לוקח אחריות על החלק שלו והגעתי למקום שנמאס לי ממש, אמרתי לו הרבה פעמים שאני רוצה להתגרש כי אני לא מסוגלת לשאת את הצער שהוא גורם לי וכל פעם אני נשארת. הוא כל כך ציני וגאותן ואומר לי שאין לו גאווה כלל. כבוד הרב, אני באמת לא יודעת מה לעשות, עצוב לי ורע לי, אין לי תחושת שייכות אליו הוא לא מאפשר לי בכלל להיות בנתינה אליו, אוכל שאני עושה לא טעים לו אז הוא מכין בעצמו, מתנה ליומולדת חס וחלילה אל תקני לו. אני מרגישה שהוא מחבל בכל אפשרות שלי לאהוב אותו. עם כל התפילות והדמעות שאני שופכת מול הקדוש ברוך הוא שום דבר לא משתפר. ואם הרב יציע טיפול זוגי הוא לא מסכים בשום אופן ניסיתי כמה וכמה פעמים. הצילו! תודה רבה מראש.

שלום. תציעי לו שיעזוב את הבית למשך חודשיים. אח"כ תחליטו האם לחזור או להיפרד.