שלום הרב , אני בחורה דתייה וגם גדלתי בבית דתי, אני בת 21 וחצי , ויצא לי בשנה הזו לא להקפיד על שמירת נגיעה ואפילו קצת מעבר ליחסי אישות לפני חתונה . התצטערתי על זה ביקשתי מחילה וסליחה מהקבה ומעצמי וחזרתי בתשובה על הטעויות שלי.. וגדלתי וצמחתי מזה בה עם הכוחות שהקבה נותן. השאלה שלי היא כך אני הבנתי שזה הגיע מתוך הרצון שלי להתחתן ולהיות אדם זוגי ,וגם שזה הקשר עצמו היה סוג ב ולא אני . ואני עכשיו בזמן דייטים ועכשיו מתחיל קשר בעה , השאלה שלי היא האם אני צריכה לומר על זה ? , אם לא אז האם זה בסדר ? ואם כן עד כמה ? , ובאיזה שלב מתי? .

שלום ברוך השם שאת נמצאת היום במקום אחר, ברצון להיות בקשר של קיימא בקדושה ובטהרה, וברצון לשמור על צניעות כראוי וכמתאים לכל בת / בחורה / אישה. בתחילת הקשר אין צורך לספר על דברים שעשית בעבר וכעת אינם שייכים עוד לעולמך. כאשר הקשר יתקדם בעז"ה יהיה נכון לספר את הדברים לפי הענין, אולי רק באופן כללי שהיתה לך תקופה פחות צנועה בחייך, ואת כבר לא שייכת לשם או בסגנון אחר, לפי הפתיחות שתהיה בינכם ההקשבה ויכולת ההכלה. בהצלחה רבה.