שלום כבוד הרב, ברצוני לשאול שאלה שנוגעת להתחייבות שעשיתי לפני מספר שנים, כאשר הייתי עדיין בתיכון. התערבתי עם חבר, שאם מישהו מהסניף שלו יתחתן עם מישהי מהסניף – אני אשלם לו על החתונה. הייתי צעיר ובטוח בעצמי, וכנראה רציתי להרשים, ולכן כתבנו את זה על דף – במטרה שזה ייחשב לשטר. אינני זוכר אם הייתה התחייבות הדדית מצד החבר, כלומר מה קורה אם לא יתחתן זוג כזה. ברוך ה, לאחר כמה שנים, אחד מהשכבה שלו התחתן עם אחותו של החבר שאיתו התערבתי. מאז, מדי פעם עולות לי נקיפות מצפון לגבי ההתערבות הזו – האם היא נחשבת להתחייבות ממשית? האם אני צריך לקיים אותה או לעשות דבר מה בעקבותיה? אשמח לדעת מהי חובתי ההלכתית או המוסרית בנידון. בתודה מראש, שילה

שלום וברכה, לפי המחבר בשו"ע אין תוקף להתחייבות כעין זו, כיוון שאדם לא גומר בדעתו להתחייב בצורה זו, ונראה שלפי הרמ"א תלוי בשיטות השונות. מקור הדין, חכמים אמרו שאדם שהתחייב באסמכתא אין תוקף להתחייבות. נחלקו הראשונים והפוסקים מתי התחייבות דינה כאסמכא ומתי לו. המחבר בשו"ע (חושן משפט רז,יג) פסק כדעת הרמב"ם שכל התחייבות שתלויה בתנאי אינה תקפה, אלא א"כ אמר שהחיוב הממוני חל מייד, היינו שאמר: "אם יקרה כך אשלם לך כך מעכשיו". הרמ"א מביא שיטות אחרות וביניהם שיש אומרים שאם אין בידו כלל להביא לתוצאה עליה התחייב, אנו לא אומרים שסמך על כך שיצליח וכדו' ולכן ההתחייבות חלה. ועוד שיטה, שבהתחייבות הדדית, היינו שאם יקרה כך זה ישלם ואם לא יקרה השני ישלם, יש גמירות דעת כיוון שכל צד יכול להרוייח מוכן לקחת את הסיכון להפסיד. לפי זה, לדעת המחבר אין חיוב במקרה זה, ולפי הרמ"א תלוי בשיטות הראשונים. בברכה,