הפעמים היחידות הידועות לי, בהן אומר החזן (לא בתורת קדיש יתום) - קדיש שלם ללא תתקבל, הן בפורים ובתשעה באב. מדוע אומרים אותו אז ולא חצי-קדיש כמו במקרים דומים?

שלום וברכה, הקדיש שלם בפורים אחרי ואתה קדוש, ואחרי הקינות בתשעה באב היא במקום קדיש תתקבל (ראה אשי ישראל עמ' קל, פרק טו הע' צ). וראה ברמ"א (תקנט ד) שגם בתשעה באב שחרית לא אומרים קדיש תתקבל. וביאר הגר"א (שם) משום שכתוב שתם תפילתי" (איכה ג ח). מועדים לשמחה!