מה דין ברכת כהנים במקרה שיש בין המתפללים שיש בליבם על הכהן או שלכהן יש בליבו עליהם?

שלום וברכה, הכהנים צריכים לברך את עם ישראל באהבה. ואם יש להם שנאה על אחד מהציבור או שיש לציבור שנאה עליהם אין להם לישא כפים, אלא יסירו את השנאה מליבם. ואם אינם יכולים להסיר את השנאה מהלב יצאו מבית הכנסת קודם רצה (משנה ברורה קכח לז). כתבת ש"יש בליבו עליהם". נראה שזה לא שנאה, ואפשר לשאת כפיים. רק במקרה של שנאה ממש שאינו רוצה לברכו לא ישא כפיו. הרחבה: כתב המגן אברהם (קכח יח): "באהבה - נ"ל דפי' כמ"ש בזוהר כל כהן דלא רחים לעמא או עמא לא רחמין ליה לא ישא כפיו ". הדברים הובאו גם בשולחן ערוך הרב (סע' יט), קיצור שולחן ערוך (ק ח), כף החיים (קכח עה-עו) ובמשנה ברורה (שם). וז"ל המשנה ברורה: "שני כהנים השונאים זה את זה ואפילו נדרו הנאה זה מזה מותרין לעלות ביחד ואין אחד יכול לומר לחבירו עלה אתה בשחרית ואני אעלה במוסף או להיפוך כי יכול לומר אני רוצה לברך בשתיהן אבל כהן שהצבור שונאים אותו או הוא שונא את הצבור סכנה הוא לכהן אם ישא כפיו (ולכן יצא מביהכ"נ קודם רצה אם אינו יכול לכוף את יצרו ולהסיר השנאה מלבו) וע"ז תקנו בברכה לברך את עמו ישראל באהבה". עכ"ל המשנה ברורה. ובהערות הרצי"ה בסוף עולת ראיה (ח"ב עמ' תיג, אות סג ביאר: "האהבה אינה תנאי ודין פרטי של מצווה זו אלא גדר עצמיותה, שאין המצווה של ברכת כהנים אמירת הפסוקים אלא שימת השם (ככתוב: "ושמו את שמי"), והברכה על ידם, והיא אינה אלא באהבה". ובפסקי תשובות כתב שצריך להתיישב הרבה לפני החלטה שהכהן אינו ראוי לישא כפיו בגלל שנאה, כי מצינו בתשובותיהם של גדולי הפוסקים עובדות בכהנים שהיו עזי פנים ואינם מקובלים על הציבור וגם אופנים שזלזל כהן והתל בבית דין ולא רצה לקבל עליו פסק דין וכו', ומ"מ הורו שיש לו לישא כפיו (ראה שם סי' קכח בהערה 164 ). היה מקום להבין מלשון הפוסקים שהאיסור לברך בשנאה הוא רק כאשר שונא את כל הקהל. אך ראה בפסקי תשובות (שם הע' 163) בשם כמה ספרים שאפילו אם יש לכהן שנאה על אחד מהקהל אסור לו לברך את עם ישראל. לגבי מי שיש בליבו על מישהו, יצוין שמרן הראי"ה קוק ביאר שבמקרים מסוימים מותר להחזיק תרעומת בלב על אחר, ואין בכך איסור שנאה או נטירה. כך כתב בשו"ת אורח משפט (חו"מ סי' כא עמ' רלב) ובהערות על הספר חפץ חיים (לאו ח-ט - נקימה ונטירה). וכך הבין את מה שמוזכר כמה פעמים בגמרא הביטוי "אין לו עליו אלא תרעומת".