עיינתי במספר תשובות בנושא אונס, אולם הרגשתי לא מסופקת מתשובות אלו. הרבנים מציינים שאנס משלם מחיר כבד וקשה על מעשה האונס אבל גם אם לממן את הנאנסת ולספק לה כול צורכה (ואף להתחתן עמה גם אם מעוניינת בכך- רעיון שממש גורם לי לחלחלה...) נחשב "עונש כבד". הרי ברור שאדם שהנו אנס יאנוס בשנית ובשלישית. הבחורה הנאנסת תחייה בחרדה מתמדת שאף ינסה לפגוע בה בשנית מעבר לזעם על כך שהרס את חייה וכעת הוא חופשי לחיות את חייו ולקבל כבוד מהסובבים אותו! אז אני שואלת היכן הצדק? איך ע"י עונש כספי הבחורה מקבלת לא רק צדק אלא גם הגנה ובטחון אף לשאר הבנות בהן עלול אותו אדם לפגוע?

שאלתך נוגעת לא רק לנושא האונס אלא לעוד עונשים אחרים בתורה שאינם מניחים את דעתנו. האם אדם שגנב וישלם כפל מבטיח את אי גנבתו פעם נוספת. האם לא כדאי לו להמר ולגנוב ובמידה שהוא יתפס ישלם כפל. אבל ברוב המקרים שלא יתפס יוכל להרויח כסף לרוב. כך גם בנוגע לאדם שתקף את חבירו ובאלימות לקח ממנו כסף. במקרה זה הוא יצרך רק לשלם קרן. נראה שהתורה בעונשיה לא מתייחסת לצד הפלילי שהמעשה. התורה מתייחסת למה שחייב אדם לשלם כתשלום בסיסי שמבלעדיו אין כלל מה להתחיל ולעשות מהלך של תשובה. העונש של התורה הוא עונש המינימום. אבל אם יש חשש שמבחינה פלילית העונש של התורה לא מספק ודאי שהחברה יכולה להטיל על האדם עוד קנסות. התורה מדברת על מקרה של אדם שגנב באופן חד פעמי ואין חשש שהוא יחזור על מעשהו. במקום שיש איום על החברה ודאי שהחברה צריכה להתגונן לפי מה שמתאים למעשה ולי מה שמתאים למציאות החברתית. רעיון זה למדנו מדרשות הר"ן שבאר שיש את דין התורה שבא להתמודד עם הדין שצריך להיות לפי היושר האלוקי. זאת התורה מנסחת משום שכאן העונש לא משתנה לפי האדם או לפי החברה או לפי הצורך של אותה שעה שנעשה בא המעשה. [כגון דור שפרוץ במעשה מסויים יש להרתיע מעבר לדין הבסיסי]. אולם התורה משאירה מקום למלך לתת עונשים לפי צורך השעה. זאת התורה לא יכולה לכתוב משום שזה משתנה מאדם לאדם ומחברה לחברה. את התפקיד של המלך יכול למלא לא רק מלך אלא כל שילטון שנועד לעשות סדר בחברה וכפי מה שכתוב במשנה אילולא מוראה של מלכות איש את רעהו חיים בלעו. כך בנוגע לעונש לאנס. העונש הינו העונש המינמלי. אולם במקום שיש חשש של פריצות או נטייה שלילית של האנס יש לטפל באופן עניני.