נאמר "תלמוד תורה כנגד כולם" ובכל הזרמים ביהדות משרישים היטב בתלמידים את עניין חשיבות לימוד התורה ואת החשיבות העצומה שכל אדם ישתדל להתגדל בתורה שתהיה "תורתו אומנתו" ובמיוחד בדורנו זה. ובקרב החינוך "הציוני-דתי" הרבה פחות אנשים נהפכים להיות תלמידי חכמים ביחס לשאר הזרמים ביהדות (חרדים אשכנזים, חרדים ספרדים, חסידי חב"ד וכו’), ורבים בוחרים להקדיש את עיקר היום לעבודה ומעט משאר היום ללימוד תורה - ושמעתי שגם בעניין זה בקרב הישיבות החרד"לניקיות (חרדים-לאומים) מחדירים את חשיבות העניין שישתדל אדם שתהיה תורתו אומנתו כמו בשאר הזרמים ביהדות. ושאלתי למעשה היא: להיכן הרב ממליץ לנער שסיים את לימודיו בבית ספר יסודי להמשיך ללמוד כדי שיוכל להתגדל בלימוד התורה ולהתפתח בעתיד להיות תלמיד-חכם כפי שמקובל בשאר הזרמים ביהדות.(אודה לך אם תיתן שמות של ישיבות מומלצות בערים במרכז הארץ)

שלום לך ואקוה שלפי הרגשתך בערך התורה אתה עושה חיל בלימודה וקיומה. על מה ששאלת בהבדל בין הציבור החרדי לציבור הציוני דתי אבקש להעיר שתי הערות. א) בציבור החרדי יש נטיה להגזים בתארי כבוד ללומדי תורה בפרט אם הם שייכים לחוג שלהם. גם בעלי תשובה שמדרגת לימודם בהיקף ובעומק הם בינונים ביותר, מכונים אצלהם רבנים, וגם רבנים שאינם נחשבים לגדולי הדור מכונים בתואר גאון. ובסך הכל נוצר רושם שכמות תלמידי החכמים הגדולים אצלהם עצומה והתיאור הוא מוגזם. אם כי אינני ממעיט בערכם החשוב והיקר של הגדולים באמת מצד אחד ובריבוי הישיבות והכוללים מצד שני. ב) רבים מתלמידי החכמים המפורסמים בציבור החרדי למדו בצעירותם בישיבות תיכוניות ואולי מסתירים את זה אבל עובדה היא שהישיבות התיכוניות העלו בהרבה את אהבת התורה גם בקרב הלומדים בישיבות החרדיות. לפני הקמת הישיבות התיכוניות היה מספר הלומדים בישיבות החרדיות קטן בהרבה והוא עלה בזכות הרחבת והגדלת יחס הכבוד לתורה על ידי בוגרי הישיבות התיכוניות וישיבות הסדר. ובנוגע לשאלתך לאן להמליץ לבוגר בית ספר יסודי הראוי מבחינת מידותיו הטובות ויראת שמים שהוא מצוי בה והוא רוצה לגדול בתורה. ישנם ישיבות ששמם יצא לתהילה לצעירים כמו "נתיבות יוסף" במצפה יריחו, ישיבת "מורשה" בירושלים, "שלום בניך" בירושלים, "מעלה חבר" ליד חברון, "למרחב" פתח תקוה, "ישיבת גימזו", "בני צבי" בבית אל ועוד. כמו כן אפשר להמליץ ללמוד שנתיים בישיבה תיכונית טובה כמו "הישיבה לצעירים" בירושלים. "הישוב החדש" בת"א, "נתיב מאיר" בירושלים ועוד. ואחר כך לעבור ללמוד בישיבה גבוהה ולדעתי זאת ברירה טובה יותר מן הראשונה. כי בשנים אלו בישיבה התיכונית ישפר את ידיעת הלשון והדקדוק על מנת שבעתיד כשיכתוב חידושי תורה תהיה כתיבתו ללא דופי. וכן יקנה ידע בסיסי במדעי הטבע שזה נחוץ ללימודי התורה בכל מיני תחומים. ומניסיוני ניכר שהרבה עשו כך לימוד תורתם אח"כ מסודר ומתוקן בדרך המכבדת את לומדיה. ומי יתן ונזכה להגדיל תורה ביראת שמים ולהגיע לשלום אמת וכבוד הראוי בין כל תלמידי חכמים מכול החוגים אכי"ר.