במהלך חודשים אלה אני עורך דיונים רציניים עם חרדים המתנגדים להשקפת הציונות הדתית והרואים בה היפך התורה, על חלק מהשאלות הגבתי בעזרתכם אך עדיין ישנן שאלות שטרם מצאתי להן תשובה מספקת. א. בשום מקום בתשובותיו לא כתב הראי"ה או אפילו רמז שמלכות של אפיקורסים תיחשב מלכות ישראל ולא בא לתרץ אלא את תקופת בית שני שאז היתה סנהדרין בישראל, (אבקש מיקום מדויק של דברי הרב קוק לענין מלכות ישראל בידי רשעים - אגב הבאתי לו את ענין הרמב"ם בריש הלכות חנוכה אך הוא דן עמי על מקור שבו הרב קוק כותב דברים אלה). ב. לענין מלכות רשעים שנחשבת מלכות בדיעבד - הביאו לי את הנציב: "יש גם ראיה מפורשת בחז"ל (ראיתיה ב"דברי יואל" על התורה פר’ שופטים) לכך שאין דין מלך אף בדיעבד למי שפסול למלוכה, דהנה בספרי (פר’ כי תצא, פיסקא ו’) אמרו חז"ל על הפסוק "לא יוכל לבכר את בן האהובה על פני בן השנואה הבְּכֹר": "לא יוכל לבכר. מלמד שאינו רשאי לבכר. יכול לא יהיה רשאי לבכר ואם בכר והיה מבוכר ת"ל לא יוכל לבכר הא אם בכר אינו מבוכר". ע"כ. אם כן רואים כי לשון "לא יוכל" משמעה כי גם בדיעבד לא מהני מה שעשה וא"כ גם במלך האיסור הוא בלשון "לא תוכל" ומשמע ממנה שגם בדיעבד אין לו דין מלך. ואם יסתפק המסתפק שמא רק לענין בכור הוא כן דלא מצינו בספרי דרשה זו בפרשת המלך יעיין בבקשה בדברי רבנו הנצי"ב מוולוז’ין בפירושו "עמק הנצי"ב" על הספרי (שם) וז"ל: "ת"ל לא יוכל לבכר. ולא כתיב לא יבכר, וכן יש דרשה בכל מקום דכתיב בלשון זה, ועיי’ מה שכתבתי בפ’ ראה על הפסוק "לא תוכל לאכל בשעריך וגו’. ואם שלא פירש הספרי בכל המקומות כגון לא תוכל לתת עליך איש נכרי, וכן לא תוכל להתעלם וכדומה, מכל מקום ודאי יש דרשה לשינוי לשון. לדבריו, העולה מדברינו הנ"ל דלא שייך דין מלך ישראל בשלטון הנקרא "מדינת ישראל"? אני מבקש סליחה אם אני מטריד אתכם בשאלותי, אך הענין בא ממקום טהור לבירור האמת. מדוע לא עורכים ספר נגדי העונה לטענות החרדים כדי שיידעו בני ישיבות הציונות הדתית את תשובות הציונות הדתית?

א) בספר משפט כהן ע' של"ז כתב הראי"ה שאם אין מלך בישראל, חוזר כח המלכות לאומה ומי שהיא מוסרת בידה את השילטון הרי הוא כמלך, וכך נראה בגמרא גיטין פ"ח שנגזרה גזרה על עשרת השבטים משום ששבעה בתי דין עבדו ע"ז ובכל זאת נקראו בית דין. וכן יש בתוספות סנהדרין כ' שלאחאב היה דין של מלך. וכן יש ברש"י פרשת ויחי שאליהו הנביא רץ לפני אחאב לחלוק כבוד למלכות ואעפ"י שאחאב לא מונה ע"י סנהדרין או נביא והיה מלך אדוק בע"ז. ומכאן שאם האומה הסכימה למסור שלטון ביד מישהו, דינו כמלך. ב) הנצי"ב כותב שיש איזה דרשה בסיפרי ולא כותב מהי הדרשה, מפורש נאמר בגמרא כי אגריפס המלך כיבד את הכלה ושבחוהו חכמים, וכן כתוב במשנה בביכורים ומכאן שחז"ל התיחסו לאגריפס כמלך למרות שמונה ע"י קיסר רומי ולא היה ממשפחת ישראל כשרה. ומה שכתבת על ספרים באותו נושא, עיין בספר איילת השחר לרבי יעקב פילבר ואולי תמצא את משאלת לבך.