החפץ חיים בספר שמירת הלשון, מביא בשם ספר חובת הלבבות (שער הכניעה פרק ז’), שאם אדם מדבר לשון הרע על חבירו, אז המצוות שלו עוברות לאדם שסיפר עליו, ואילו העבירות של אותו אדם עוברות אליו. א. כתוב בפרקי אבות: ’’שכר מצווה מצווה ושכר עבירה עבירה’’, וכן נאמר במקום אחר ש’’עבירה אינה מכבה מצווה’’. ואילו לפי דברי החפץ חיים יוצא שעבירה של לשון הרע מכבה את כל המצוות, וכן יוצא שלא מתקיים ’’שכר מצווה מצווה’’. כיצד זה יתכן? ב. אם אכן זה כדברי החפץ חיים, אז כשמרים דיברה לשון הרע על משה, כל זכויותיה עברו למשה. אם כן כיצד יתקיימו דברי רש’’י שאמר שהעם חיכו לה שבוע, בגלל שחיכתה למשה, הרי ברגע שדיברה על משה, כל זכויותיה הלכו ועברו למשה, אז גם הזכות שהיא חיכתה לו הלכה ממנה, אז מדוע היא זכתה שהעם יחכה לה? ג. יוצא לכאורה דבר לא הגיוני: העונש על לשון הרע, יהיה שונה בכל מקרה: אם אדם דיבר לשון הרע על צדיק, עונשו יהיה קל - כי לצדיק אין הרבה עבירות, ויוצא שמעט עבירות יעברו מהצדיק למי שדיבר עליו לשון הרע. ומצד שני אם אדם ידבר לשון הרע על אדם בינוני, אז דוקא עונשו יהיה גדול, כי הרבה עבירות של בינוני יעברו אליו. אם כן יוצא: ששני בני אדם ידברו אותו לשון הרע, אותו חטא, אך עונשם יהיה שונה, כי זה דיבר על צדיק, וזה דיבר על בינוני וזה לא הגיוני. ועוד לפי ההגיון לדבר על צדיק זה יותר חמור, ודוקא יוצא שהעונש קל יותר? ד. כיצד יתכן שאדם יעמול כל חייו בתורה ובמצוות, במקרה בסוף חייו דיבר לשון הרע, וכל זכויותיו יעלמו, זה לא נראה סביר, וזה גם מאוד מיאש. אדם עלול להכשל ולאבד הכל ברגע אחד? ה. כל חומרת לשון הרע נלמדת מדואג, ומשם חז’’ל למדו שזה שקול כנגד 3 עבירות חמורות. אך קשה: הרי דואג דיבר לשון הרע שהוא חמור - הוא טען שאחימלך מרד בשאול ועזר לדוד זהו באמת לשון הרע חמור, אך כיצד ניתן ללמוד מכאן לחומרה של כל לשון הרע, אם לדוגמא אדם מדבר על חבירו ואומר שהוא קמצן. האם זו אותה חומרה כמו שדואג דיבר על אחימלך, זה נראה הרבה פחות חמור, (למרות שברור שזה אסור וזה מכוער לדבר כך), אז כיצד ניתן להסיק שכל לשון הרע חמור כמו 3 עבירות, ואולי בכלל כוונת הגמרא היא ללשון הרע שיכול לגרום למוות? ו. אולי בכלל מה שהביא החפץ חיים בשם חובת הלבבות זו דעת יחיד ולא נפסק להלכה, ואולי הדברים נאמרו בלשון גוזמא, וכל זה כי בתקופת החפץ חיים הרבו לדבר לשון הרע, והוא רצה להרתיע, אך למעשה אין זה העונש?

א) יש להניח שלא כל המצוות עוברות והכל תלוי בחומרת הלשון הרע. אם נגרם אסון נורא למי שדברו עליו יש לפצות אותו, אם נהרג בשביל כל המצוות שהיה יכול לקיים ולא קיים, וכן העבירות שהוא שעבר התכפרו לו בעונש ובסבל שקיבל בגלל מספר לשון הרע וראוי שהמספר יענש על שקלקל למי שלא חטא לו. ב) כפי שהזכרתי מקודם רק על חטא חמור מאוד של לשון הרע שגרם נזק. מרים לא גרמה ולא התכונה להזיק למשה אחיה אדרבא התכונה לטובתו ולכן היא נשארת בצידקתה. ג)כפי שנזכר הכל תלוי בחומרת הנזק שנגרם, ומי שציער צדיק עונשו בודאי גדול ממי שציער בינוני, וכבר נאמר "תאלמנה שפתי שקר הדוברות על צדיק". ד)אם דיבר מעט לשון הרע ולא גרם שום נזק חמור או שגרם נזק קל יתכפר חטאו בעונש קל. ריבונו של עולם שופט בצדק ולא יאבד אלפי זכויות בגלל חטא אחד שלא גרם מכשול קשה. ה)בודאי שלשון הרע של דואג שגרמה להרג של עיר כהנים שלימה אנשים נשים וטף כולם צדיקים היא דוגמא ללשון הרע שגורמת לאיבוד כל הזכויות ולעונשים חמורים ואין חטא זה דומה למי שאמר דבר גנות על חבירו שלא גרם לפגם גדול ובדרך כלל לא מאמינים לו לגמרי. ו)החפץ חיים אינו מגזים והוא הפוסק הידוע בספריו משנה ברורה, ומה שכתב את חומרת העונש זה מכוון להראות עד כמה לשון הע עלולה להגיע במקרה שתזיק מאוד. כמו הנחש שגרם למותם של כל בני האדם, וכמו המרגלים שהרסו דור שלם שלא נכנס לארץ. וכמובן שלא כל אחד הוא כמו הנחש והמרגלים, ובכל אופן שלומדים את שמירת הלשון זה עוזר לחנך את עצמנו לדבר טוב ולא רע.