ילד בן 3-4 שנים, שכל הזמן חוטי הציצית נקרעים לו (לא מדובר על חוט בודד או שניים שנקרעים אלא שנקרעים חוטים רבים והציצית נפסלת) ויוצא שלובש בגד ארבע כנפות ללא ציצית. בהנחה שאין דרך ביניים - מה עדיף: שנמשיך לחנך אותו למצוות ציצית ע’’י הליכה עם ציצית פסולה, אלא שלכאורה בדרך זו שכרנו יצא בהפסדו - הילד יעבור כל הזמן על איסור, ויש איסור לגדולים לגרום לקטנים לעבור על איסור, או אפשרות שניה - שילך בלי ציצית כלל, ואז אמנם נדחה באופן זמני למשך שנה-שנתיים את החינוך למצוות ציצית, אבל לפחות לא נגרום לו לעבור על איסור. אשמח לקבל תשובה ברמה העקרונית ולא פתרון טכני כלקפל את החוטים וכדומה.

הדרך השנייה נכונה יותר. בחינוך למצוות אין גיל קבוע, אלא כל מצוה כפי הגיל המתאים לה, וככל שהילד גדל ויוכל לקיים יותר מצוות, מחנכים אותו ליותר מצוות. היות והילד לא יכול לשמור על הציציות אין מצוות חינוך ביחס אליו, ולכן כדאי לחכות שנה - שנתיים שהילד יהיה יותר אחראי, ואז לחנך אותו למצוות ציצית. גם כשגדל יותר כדאי לדאוג שהציציות לא יתנפנפו ברוח, אלא שיהיו בתוך המכנסיים, כדי שפחות יגיעו למצב של קריעה.