ידוע המנהג בישיבות לעשות עונג שבת אצל הרבנים לאחר סעודת שבת. בדרך כלל מה שקורה, זה שמגישים מזונות ושתייה בהתחלת העונג שבת. מה שקורה הוא שנמשכים ונמשכים בעונג שבת עד שעוברים 72 דקות מהאכילה האחרונה, ולפעמים אפילו הרבה יותר משיעור זמן זה. 1. האם ניתן לברך ברכה אחרונה על השתייה כאשר בשתייה עברו 72 דקות מהשתייה האחרונה, ואילו במזונות לא עברו 72 דקות מהאכילה האחרונה [וכן מה הדין להיפך]? 2. מה הדין כאשר באמת עובר זמן עיכול, לכאורה המנהג הפשוט בכל הישיבות ובכל המקומות הוא לברך בסוף העונג שבת, וזהו כנגד ההלכה שאומרת שאפשר לברך רק עד שיתעכל המזון שבמעיו, וזה 72 דקות [שהרי לא מדובר כאן בסעודה]?

לכתחילה ראוי שכל אחד שגמר לשתות יברך מיד עם גמר השתיה ולא לדחות את הברכה וכן באכילה. ולא להכנס בספיקות הלכתיות של בדיעבד.