לאחר שחקרו את העדים והם נמצאו כשרים, איך יכולה להיות מציאות של בית דין שמתווכח והדיינים חלוקים בדעותיהם, אפשר להתווכח על העדים, אבל לאחר שמקבלים את עדותם, על מה נשאר להתווכח שצריך הכרעה של רוב?

א. עדים מעידים מה הייתה המציאות אבל עדיין יכולים הדיינים לחלוק מה הדין ההלכתי במציאות זאת. כגון: עדים שמעידים שעשו קניין מסירה בבהמה דקה על מנת לקנותה, עדיין יש מח' בהלכה האם קניין זה מועיל או לאו (חושן משפט סימן קצ"ז סעיף א). ב. עדים מעידים מה הייתה המציאות, אך עדיין יש צורך לתת תוכן ופרשנות למציאות. כגון: עדים שראו שראובן נתן לשמעון מעות, אין אנו יודעים אם נתן לו מעות אלו בהלוואה או במתנה (שבועות לד. חושן משפט סימן עט סעיף ד). והדיינים צריכים לברר זאת. הרב יהודה אודסר