בסימן מה סע’ יב כותב השו"ע שאם יש עדים רבים בשטר וחלקם קרובים תתקיים העדות בשאר. פסק זה מבוסס (בראשונים על ב"ב קסב) על כך שנהגו להשאיר מקום בשטר לחתימת קרובים לכבוד. האם היום שאין מנהג כזה בתי דין פוסלים שטרות שחתומים עליהם גם עדים פסולים?

אכן צדקת בשאלתך, ומכיוון שהיום אין מנהג להשאיר מקום לגדול לחתום משום כבוד, ממילא כל מי שחותם עושה כן מפני שמתכוון להעיד, ולכן מצטרף לפסול את כל העדות, כמבואר במסכת מכות דף ה' ע"ב. לגבי המנהג בבתי הדין, בימינו הדבר רלבנטי רק לגבי כתובות. לכן, כאשר באה כתובה לפני בית הדין, ואחד החתומים כעדים הוא קרוב או פסול בית הדין פוסל את הכתובה ומורה לכתוב אותה מחדש. כיצד כותבים כתובה מחדש ? זהו דין מורכב ויש לפנות לבית הדין או לרשם הנישואין ברבנות לשם הדרכה. אמנם, כל זאת כאשר העד הפסול חתום גם על כל שאר העותקים של הכתובה, אך אם יש עותק אחד של כתובה עליו חתומים רק העדים הכשרים ניתן לקרוע את הכתובה הפסולה ולהשאיר את העותק בלבד, ואם העותק נמצא ברבנות ניתן לצלם ולעשות העתק נוסף, ולהחזיר להם אח"כ את העותק שלהם, ואז אין צורך בעריכת כתובה חדשה. הרב ניר אביב. מקורות: גמ' מכות ה:, ב"ב קסב:, שו"ע חו"מ סי' ל"ו סע' י"א, וסי' מ"ה סע' י"ב, ונו"כ שם .