האם ביטחון עצמי נמוך מעיד על פגם באמונה, ביראת ה’ וכד’, האם אדם שלא אוהב את עצמו מאמין מספיק בה’?

מידות הנפש של האדם ביסודם אינם מתחילות מענין האמונה. יש יסודות שמהם נעשה האדם. היסודות שמהם נעשה האדם הם השורש למידות השונות. יתכן שאדם שיש לו נטייה גדולה אל הגאוה נובע מכך שיסוד האש מפותח אצלו יותר. אדם שנוטה ליאוש ועצבות נובע מכך שיסוד אחר יותר מרכזי אצלו. כל אחד נולד במזל אחר ויש לו עבודה אחרת של תיקון בעולם הזה. מעבר לכך המידות מתפתחות בגיל צעיר מאד כשהדברים קשורים לסביבה בה האדם גדל. למשל יש השפעה גדולה לילד שהוא בכור או ילד הכי קטן. יש הבדל מה מערכת הקשרים שיש בתוך המשפחה. אדם שיש לו נסיון בענין הביטחון העצמי אינו בהכרח מאמין קטן יחסית לחבירו שמלא ביטחון עצמי. אולם מצד שני האמונה יכולה לעזור לחזק את הביטחון העצמי. חלק גדול מן העבודה הוא בנוגע לדרך ארץ שקדמה לתורה ובנוגע לעבודת הנפש. אולם ודאי שגם האמונה וחיזוקה יכולים לתרום תרומה משמעותית לחיזוק הביטחון. אולם האמונה לא בהכרח מחלחלת עד עולם המידות. לפעמים יש לאדם מחסומים שמונעים מהאמונה להתפשט בפשטות בכוחות נפשו. חלק מן השאלה שלך קשורה לכך שאתה שופט את עצמך וחושב שאם אין לך ביטחון עצמי יחסית לאחרים זה משום מיעוט האמונה שלך יחסית לאחרים. משוואה זו אינה נכונה כפי שבארתי. מעבר לכך עצם הטרדה קשורה לבעיה של מי שלא בטוח בעצמו. מי שבטוח בעצמו אינו בודק את הדברים יחסית לאחרים אלא יחסית לעצמו. אדם יבדוק את התקדמותו לא יחסית למה שאחר עשה אלא יחסית לעצמו.