האם בפנימיה בשעה שיש כמה שבודקים את החמץ, יש עניין שכל אחד יברך על בדיקת החמץ שלו או שאפשר לצאת ידי חובת הברכה בשמיעתה מאחר?

כששומעים ברכה מאחר, יוצאים ידי חובת הברכה מדין שומע כעונה, ואין עניין שיברך כל אחד לעצמו, וכך אנחנו נוהגים גם בקידוש. יש אפילו דעה שהשומע ועונה אמן, ערכו גדול מהברך, מכיוון שכשהוא שמע את הברכה הוא בירך פעם ראשונה, וכשהוא ענה אמן הוא בעצם בירך בשנית. כאשר אדם עשה שליח לבדיקת חמץ, השליח הוא שמברך. והסיבה היא, כי הוא הבודק.