מה דינו של אדם הנשען על מקל הליכה וגר במקום שאין שם עירוב?

ע"פ שו"ע סימן ש"א סעיף י"ז זקן או חולה שאינו יכול ללכת בלי להישען על מקלו, מותר לו לצאת בשבת עם המקל לרשות הרבים אף במקומות שאין שם עירוב. אבל אם יכול ללכת בקלות בלעדי המקל, ואינו הולך עם המקל אלא כדי שהמקל יהיה לו לעזר, ופסיעתו יותר בטוחה עם המקל, או לכבוד בעלמא, אסור לצאת בו בשבת לרה"ר. ונכה ההולך עם קביים, מותר לו לצאת בהם לרה"ר אם צריך להם (כך הסביר בילקוט יוסף את השו"ע), אך גם בשש"כ פרק י"ח הערה נ"ט הביא בשם הגרש"ז אויערבך ע"פ המשנה ברורה שם ס"ק ס"ד שהקריטריון הוא אם הולך בביתו עם מקל גם אם טכנית יש לו אפשרות בלי (בדיוק המקרה שציינת), אך כיון שדרכו בכך מותר גם לאשכנזים בדיני הוצאה. הרב רואי מרגלית.