האם עיוור צריך ומחוייב במצוות, מכיוון שנאמר שעיוור חשוב כמת? מה הדין לגבי חרש?

יש שתי דעות בתלמוד, האם עיוור חייב במצוות. אנחנו פוסקים כמו אותם שיטות, שסומא חייב במצוות. כמובן, שמצוות שהתורה פטרה סומא, כי לא שייך בהם, כגון: עלייה לרגל ("יראה כל זכורך") ושאר מצות התלויות בראיה, הוא פטור. אבל במצוות שאינם תלויות בראיה, למשל אם אדם מברך יוצר המאורות למרות שאינו רואה, אך הוא נהנה מזה שאחרים רואים את המאורות ויש לו הנאה עקיפה מזה, מברך. לגבי חרש, חז"ל עשו הבחנה בין חירש אילם לבין חירש מדבר. כשחזל אמרו שלחירש יש אותה קטגוריה של שוטה, מדובר שהוא חירש אילם, וזה פוגע גם בצד השכלי שלו. אבל אם הוא רק אילם או רק חירש, דינו כפיקח לכל דבר. אם הוא רק חירש, הוא פטור מתקיעת שופר כי לא יכול לשמוע, אבל חייב במצוות אחרות. מה שכתוב לגבי חירש, שפטור - מדובר שיש לו מנת משכל נמוכה והוא בגדר שוטה ואינו מבין בדיוק, וזה כמו שוטה. אבל היום שיש גם בתי ספר לאנשים כאלה, אם מתוך התנהגותו רואים שהוא מבין (יודע לכתוב וכדו'), יוצא מגדר שוטה.