בעקבות הפיגוע במרכז-ישל"צ עלו אצלי התלבטויות: א. כאשר אנחנו אומרים שהקב"ה משגיח זה אומר- 1) כל דבר ודבר זה בהשגחה שלו, וזה קרה כי הוא רצה שזה יקרה, ואם הוא לא היה רוצה שזה יקרה זה לא היה קורה. אין דבר שקורה סתם ככה, אלא הכל מאיתו יתברך. או כפי שמישהו אמר לי במפורש: אתה רואה שיש אנשים שניצלו בנס ויש אנשים שמתו, וברור בעין שהקב"ה רצה שהם ימותו והם לא. או ש-2) יש השגחה, ואם הקב"ה רוצה שמישהו ימות- הוא ימות, ואם הקב"ה רוצה שמישהו לא ימות- הוא לא ימות, אבל גם יש מושג של טבע, וכאשר מחבל נכנס עם קלצ’ לישיבה ומתחיל לירות- אנשים צריכים למות. אם הקב"ה רצה שמישהו ימות- הוא באמת מת, ואם הקב"ה רצה שמישהו ינצל- הוא באמת ניצל, אבל זה שפלוני ואלמוני נרצחו זה לאו דווקא כי ה’ רצה שכך יקרה, אלא בגלל שמחבל ירה בהם בראש. כשאדם מת בתאונת דרכים זה דווקא בגלל שהקב"ה רצה שהוא ימות? אולי הוא מת רק בגלל שמכונית אחרת נכנסה בו. זאת אומרת: יש השגחה, אבל לא כל דבר קורה כי הקב"ה רצה שהוא יקרה אלא הקב"ה גם ברא טבע שיכול להשפיע. ב. מהי משמעות הרע בעולם? 1) גם הרע זה הקב"ה, הכל מאיתו יתברך וגם הכוחות שנלחמים בהקב"ה זה רק כביכול נלחמים כי זה בעצם הקב"ה. 2) הרע זה העדר של הקב"ה, כפי שהחושך הוא העדר האור. ואיפה שיש רוע בעולם זה כאילו כביכול חיסרון של הקב"ה. 3) הרע נלחם בהקב"ה, יש כוחות טומאה בעולם שמתנגדים לטוב האלוקי בעולם.

אנו מאמינים שהקב"ה משגיח על העולם וכל מה שקורה הוא לא במקרה אלא אלא מכוון על ידי רבנו של עולם. וכבר אמרו חכמינו על כרחך אתה חי ועל כרחך וכו'. אך גבהו מחשבותיו ממחשבותינו ולא כל דבר אנו מבינים. אך אנו יודעים שהכל ממנו והכל לטובה. גם אם היא אינה נראת מיד. אין דבר בעולם שהוא חוץ מהשגחתו של הקב"ה. גם מה שנראה רע בשליטתו יתברך. הפרשנויות כדי לסבר את האוזן האנושית, איך להבין את ההנהגה האלוקית. איך יש מציאות של רע כביכול האם כאילו יש בעולם משהו שמתנגד לו ית' או שהרע הוא העדר טוב. אך כל זה לפי הבנתינו, וכדי לדעת איך לנהוג. אך במבט היותר שלם אין עוד מלבדו וזה נשגב מהבנתינו.