המטרה העיקרית של הכתובה היתה "כדי שלא תהיה בעיניו קלה להוציאה". האם כיום, לאחר תקנת רבינו גרשום שאין לגרש אשה בעל כרחה, ובמציאות שנשים עובדות ומתפרנסות ואף יוזמות בעצמם גירושין למרות שהבעל מתנגד, יש מקום לגביית הכתובה?

אדם חייב לשלם את מה שהתחייב. אם אתה שואל, האם היום קיים האיסור של לשאת אישה ללא כתובה, כמו בדורות הקודמים, או אם הכתובה הלכה לאיבוד. למעשה, כבר הרמ"א מדבר על זה בהלכות כתובות, שמצד עיקר הדין היות ובזמננו אי אפשר לגרש אישה ללא רצונה לא שייך לומר "שלא ישהה את אישתו ללא כתובה" כיון שכל הנימוק הוא "שלא תהא קלה בעניו להוציאה" וכאן הוא לא יכול להוציא. אלא שבכל זאת נוהגים שאם נאבדה כתובה לכתוב מחדש. אך אם עדיין לא כתבו כתובה, אין איסור השהייה בינתיים, אף אם זה ייקח זמן.