האם הרמב"ם באיסורי ביאה פרק יג הלכה יז אומר שאין שום אפשרות לבטל גיור, האם גם כשהיתה הונאה גמורה עדיין לא ניתן לבטל גרות?

אין ספק שאם ידוע לנו בוודאות שהגר לא התכוון לקבל על עצמו תורה ומצוות גיורו לא חל כלל. הרמב"ם מדבר במקרה שכונתו לא ידועה לנו ואנו מסופקים מה הייתה כוונתו לכן הוא יצא מכלל העכו"ם וחוששין לו עד שיתבאר צדקותו. הרעש שהתעורר לאחרונה הוא על גר שעבר בחינות ובזמן עמידתו בפני ביה"ד הצהיר שהוא מקבל עליו תורה ומצוות אלא שלאחר זמן התברר שאינו מקיים, על כך אומר הרמב"ם: "ואפילו חזר ועבד עבודת זרה הרי הוא כישראל משומד" אולם גרותו שהייתה כדין לא מופקעת.