- משפחה, ציבור וחברה
- טהרת המשפחה
שאלה
כבוד הרב, השלום והברכה,
אני מראש מצטערת על אריכות השאלה, העניין הוא אישי מאוד ונוגע לי במקומות מאוד כואבים, מה שגורם לי לפרוק בצורה אולי קצת ארוכה. תודה מראש על הסבלנות בקריאה וביחס.
בעלי ואני נשואים, ב"ה כבר כמעט שנתיים, ואנחנו מאושרים מאוד. אני מרגישה פורחת אצל בעלי. הוא אדם נהדר, שיודע להקשיב ולאהוב. הוא מתחשב מאוד ומכבד אותי בצורה מדהימה, והתקשורת בינינו נהדרת. אנחנו מדברים על הכל ופותרים את בעיותינו ביחד, מתוך הקשבה וכבוד הדדי.
באמת שמעולם לא חשבתי שאזכה להיות כל כך שמחה בנישואים. בעלי לימד אותי הרבה. אני מודה לקב"ה בכל יום על כך שזכיתי לו.
אבל יש לנו בעיה אחת, והיא צניעות. לבעלי עוד מגיל הנעורים יש קושי מסויים בשמירת העיניים, ובשז"ל. ב"ה, מאז שנפגשנו לבעלי לא היתה שום נפילה בשז"ל ואני גאה בו מאוד. אני יודעת שהוא מתמודד עם קשיים גדולים, למרות שאינני מבינה אותם. לבעלי יש יצר הרע גדול מאוד לעניינים אלו (עד לשבוע לפני שנפגשנו בפעם הראשונה הוא היה נופל גם יותר מפעם ביום בשז"ל.) בעלי נהד עימי בפתיחות והוא סיפר לי על כך לאחר האירוסין.
החלטנו להתמודד ביחד. להתחזק ביחד בענייני צניעות, ולדבר על הכל. מאז שהתחתנו, ב"ה, בעזרת כוח הרצון המדהים של בעלי ובזכות אהבתו לקב"ה ולתורת החיים, בעלי לא נפל בשז"ל כבר שנה, אך מדי פעם הוא נופל קצת בשמירת העיניים.
החלטנו ביחד שהפתרון הטוב ביותר ליצר הרע הזה, הוא לימוד תורה. בעלי משתדל להקפיד ללמוד בכל יום, אך לפעמים קשה לו. לפני החתונה הוא היה לומד בכל יום את פרשת השבוע, משניות ומשנה ברורה. לאט לאט הוא לקח על עצמו ללמוד את הפרשה גם עם רש"י, והוסיף גם את הלימוד בדף היומי. בנסיעותיו לעבודה הוא מעיין ב’ותן חלקנו’. בצורה כללית, אני מאוד מאושרת. אני יודעת שהוא עובד הרבה על עצמו ולמעננו, שהוא משתפר ומשתדל בכל כוחו. לפעמים אני חושבת שאני לא מראה לו את זה מספיק.
יש לנו אינטרנט בבית. עוד לפני החתונה החלטנו שנתחבר לאינטרנט רימון. גם בגלל החסימה ובעיית שמירת העיניים של בעלי, אבל גם כיוון שחינוכית, אנחנו מאמינים שאין מקום בבית יהודי לאינטרנט ללא גבולות. (גם טלוויזיה אין לנו).
מדי פעם בעלי נופל באינטרנט (אחרי הכל, גם ברימון יש פרצות). אנחנו רשומים על רמת סינון יחסית נמוכה, והסיסמא נתונה לשנינו, כך שכשקשה לו, והוא מתמודד עם היצר הרע שלו, הוא גם יכול להוריד את רמת הסינון בעצמו.
אתמול זה קרה שוב. בעלי סיפר לי על הנפילה שלו בדמעות, וביקש ממני שאעזור לו להתמודד.
רציתי להציע לו שהסיסמא של אינטרנט רימון תהיה שמורה עימי, ושהוא לא ידע אותה, אבל היה לי קשה מאוד לומר לו את זה, מכיוון שחששתי שהוא ירגיש שאני לא סומכת עליו.
כשעודדתי אותו, הראתי לו כמה הוא השתפר מאז החתונה, וכמה שהדרך שלנו ארוכה ביחד. הוא היה שבור לגמרי, ומתוך התעסקותי בעבר בחינוך בני-נוער, אני יודעת שנפילות בתחום הזה גורמות לאדם להרגיש בבור התחתיות, מה שגורם לו ליפול עוד. הבטחתי לבעלי שאני איתו בכל מצב (והתכוונתי לכל מילה), ושהנפילה הזו היתה חד פעמית, ושבעז"ה מעכשיו הוא יצליח להתגבר על הכל בזכות לימוד התורה שלו וכוח הרצון החזק שהוא מסוגל לגייס כשהוא רוצה.
אחר כך ביקשתי ממנו שנלמד קצת תורה ביחד, ואחרי לימוד בנושא צניעות ובנושא התשובה בעלי למד את הדף היומי. היום בבוקר בעלי הלך לעבודה עם חיוך על הפנים, ועם התחושה שאנחנו ננצח הכל ביחד.
אני מאמינה בבעלי, ובכוחות הגדולים שלו, אבל אני חושבת בכל זאת כי מאחר ו’אין אפוטרופוס לעריות’ עדיף שהסיסמא של חסימת האינטרנט תהיה אצלי. אני מפחדת שאם אני אעלה את זה בפני בעלי, הוא ירגיש שאני לא סומכת עליו ושאין לי אמון בו.
אני חייבת לציין שהדבר נכון ולא נכון. אני באמת מרגישה שבעלי מסוגל שלא להכנס לאתרים לא צנועים, אבל לפעמים, כשהוא יושב מול האינטרנט לצורכי עבודה, ואני נמצאת במטבח, או בחדר השינה שלנו, ממש יש לי דחף להכנס לחדר ולראות שהכל בסדר, שהוא לא נופל. יש לי אמון גדול בו, אבל לפעמים גם לי קשה לחשוב שהכל בסדר, ושהוא מצליח לשמור על עצמו לבד. אני מפחדת לומר לו דברים כאלו, כי אני מפחדת שזה יחזיר אותו אחורה בסולם התשובה.
וזה עוד קושי שיש לי. הפחדים האלו שלי הופכים להיות למשהו שאני מסתירה ממנו, וזה גדל וגדל. בכל פעם שהוא נופל אני מרגישה שאני צריכה להיות חזקה, לומר לו כמה שהוא יכול להתמודד ושביחד נשמור על עצמנו שזה לא יקרה שוב, ויוצא שאין לי מקום להוציא את הפגיעה שלי החוצה. וכך אני מסתובבת עם הדברים האלו בפנים, בלי לדעת איך להתמודד, וזה כואב, זה באמת כואב כשאני יודעת שבעלי נופל בדברים האלו. אני יודעת שהוא אוהב אותי ומכבד אותי, אבל כל נפילה כזו היא סטירה בפרצוף.
השאלה שלי היא כיצד אוכל לחזק את בעלי עוד בענייני צניעות, מבלי שירגיש שאני לא סומכת עליו? כיצד אוכל להציע לו התחזקויות, כשאני יודעת שהיצר הרע שלו יכול לגרור אותו ליאוש ואז ח"ו הוא יכול לבוא לידי נפילות חמורות יותר?
איך אוכל לספר לו על הקשיים שלי ועל הפגיעות שלי מבלי להפיל אותו לייאוש גדול עוד יותר?
כיצד אוכל לחזק את בעלי ולהראות לו עד כמה אני מעריכה את ההשתדלויות שלו, את השיפור שלו בלימוד התורה ובעבודת המידות?
האם נהגתי כשורה בדרך העידוד שלי (לאחר שסיפר לי על הנפילה)? אולי היה עדיף שהייתי מראה לו יותר עד כמה נפגעתי? התחושה שלי היתה שהוא מספיק מצטער על כך בעצמו, ושאין צורך בכך שאגרום לו עוד צער, אבל מצד שני אולי הוא באמת לא הבין. אולי אם הוא היה מבין עד כמה זה כואב לי, זה היה עוזר לו שלא ליפול בפעם הבאה. בנוסף, אם הייתי מראה לו יותר כמה נפגעתי, הלב שלי היה עכשיו ’קל יותר’, הכאבים והפחדים שלי היו מוצאים פורקן.
שאלה נוספת שלי היא האם יש לרב המלצה לספרים בנושאי התשובה שמתאימים ללימוד משותף שלנו, או ללימוד אישי של בעלי .
תודה רבה על היחס, ועל העזרה הרבה, גם בתשובה זו וגם על הפעילויות במכון פוע"ה. אנחנו נעזרים במכון לעיתים קרובות, ועצם נוחות הגישה לרבנים גורמת לנו לפנות גם במקרים שבהם אולי היינו מחפשים את התשובה לבד, ואולי מגיעים לידי טעות.
תשובה
שלום וברכה,
קודם יש לציין שזה שבעלך לפעמים נופל אינו אומר שמשהו חסר בנישואין ולכן אין לך להרגיש פגיעה אישית, כאילו הוא עשה כך לפגוע בך, אלא זה כמו כל יצר שקשה לפעמים להתגבר עליו.
יש לך לעודד אותו כשהוא כן מתגבר, ואת בעצמך אמרת כמה הוא התקדם ולא חטא בשז"ל כבר הרבה זמן, ומותר לומר שזה קשה גם לך כשהוא לפעמים חוטא, אבל העיקר צריך להיות העידוד החיובי.
כמו כל חטא, אסור לאדם ליפול ליצר וגם אם הוא חוטא הוא חייב להתגבר ולהאמין בעצמו ולנסות לא לחטוא שוב, אם יש משהו שמכשיל אותו הוא חייב להתרחק ממנו, לקבוע שימוש באנטרנט רק כשאת בחדר וכד' כדי לסלק את היצר.
אני מעריך את המאמץ המשותף שלכם לעבוד את ה' וצריך להמשיך לעשות כך למרות כל המכשולים והקשיים.
כל טוב