לאחרונה, החל בערך מתקופת שלושת השבועות ועד עתה, תוקפים אותי אירועים משונים של איבוד דברים. למה משונים? כי אני בדרך כלל אדם מסודר שלא נוהג לאבד דברים ולאחרונה קרו לי כל כך הרבה מקרים כאלה של דברים שאבדו לי (זה נע מדרכון שאבד בשדה התעופה של מדינה זרה לכרטיס אשראי שנגנב, למפתחות בית ותכשיטים) שהתדירות פשוט מוזרה בעליל. בהתחלה חשבתי לייחס זאת לשלושת השבועות שהם תקופה קשה ובה ה’ שולח לנו צערים קטנים כדי להביא אותנו להזדהות עם צערו העצום על אובדן בית המקדש. אבל עתה חלפה לה התקופה הקשה הזאת ואני עדיין מאבדת דברים. בפעם האחרונה שזה קרה הבטחתי לעצמי שאם זה קורה שוב, אנסה לברר עם דעת תורה מה יכולה להיות הבעיה ושודאי ה’ מנסה לומר לי משהו, ואין לי מושג מה. עכשיו איבדתי עוד דבר שהוא מאוד יקר עבורי, ואני מאוד מתוסכלת. אני פשוט מרגישה שלא ייתכן שזה צירוף מקרים אך איני יודעת מה עלי לעשות כדי לגרום לכך להפסיק. אשמח לשמוע את דעתו של כבוד הרב ולקבל עצה.

אין לנו עתה נביא שיכול לפרש לנו מאורעות מוגדרים שקוראים לנו. נשאר לנו תורה וחכמה שעל פיהם אנו מכלכלים את מעשינו. אין לי פרשנות על פי תורה לפרש את מה שארע לך. התורה ביסודה היא יותר מתייחסת לערכים כלליים יותר ולא להוראות שעה של הקב"ה אל האדם. הנביא יכול להביא את דבר ה' באופן פרטי אל האדם. התורה בכוחה להביא את הערכים הכלליים שעלינו לתקן. על פני הדברים נראה שהנבואה עדיפה על התורה. אולם יש צד שהתורה עדיפה על הנבואה. תיקון בנוגע לדבר כללי שקורה לאדם הוא לפעמים חשוב יותר מאשר דבר פרטני שיש לעשות. אם הקב"ה רוצה משהו פרטי שיתרחש יש שלוחים רבים למקום והוא לא תלוי בכך שנדע בדיוק מה הוא רוצה שיתרחש. במקרה שאת מדברת עליו יתכן שאת צודקת בתחושה הכללית שיש לך, שהקב"ה מייסר אותך דרך האבדות השונות שאיבדת. יסורין שבאים אל האדם הם באים או כדי שאדם יתקן משהו שמקולקל במעשיו או מידותיו או יסורין של אהבה שהם כניסיון לאהבת ה' אותנו. נסי לחשוב האם יש לך מקום לתקן בנושאים ממוניים. תמיד ניתן לומר שיש מקום להתחזק בצדקה ובנתינה לאחרים. יתכן שהאבדות קשורות למשהו פשוט יותר. אבידה באה עלינו לפעמים משום שאו מפוזרים ולא מרוכזים. התיקון שלך לבדוק במה את יכולה להיות מרוכזת יותר. יתכן שזה נוגע להתנהלות הפשוטה שלך, כגון שמירה על סדר וכד'. אולם מכיון שאת מרגישה שדווקא זה החלק החזק שלך אז הריכוז שאת צריכה לעבוד עליו קשור לריכוז בעשיות שלך. את מתפללת אז יש לעשות זאת בריכוז. את מכבדת הורים יש לעשות זאת עם כל האישיות וכו'. אלו התיקונים המוסריים שאני יכול לחשוב בנוגע לריבוי אבדות.