1. כתוב "על כרחך אתה נולד..." מדוע הבריאה של האדם נעשתה בכפיה? מדוע לא ניתן לו זכות הבחירה כמו שהיה במעמד הר סיני לכל אדם זכות הבחירה אם לבחור בתורה או לא? (ברור שהאדם לא היה כדי לבחור, אבל לדוגמא לברוא אדם, וכל מי שלא רוצה להיות ברוא בעולם הבורא "יחזיר" אותו לאין). בדרך כלל כשכופים על אדם זה מעיד שהוא בעצמו לא היה עושה זאת מרצונו, כמו להבדיל כופים על אדם לשלם מס הכנסה, כי מבלעדי ההכרח אף אחד לא היה משלם. ולעניננו נראה שאם היתה לאדם בחירה, נראה שהבורא היה לבדו בעולמו, (נוח לו לאדם שלא נברא...). 2. שנתים וחצי התווכחו בית שמאי והלל האם נוח לאדם שנברא או לא, והגיעו למסקנה נוח לאדם שלא נברא מאשר נברא. א. מדוע לפחות הטענות העיקריות של הצדדים לא הביאו בגמרא, מי מחק\צינזר את הויכוח שהיה בניהם? ב. האם הויכוח המלא מופיע היכן שהוא שניתן לקרוא? ג. הבורא החליט לברוא את האדם, אז מה הטעם ומה התועלת בויכוח אם טוב שנברא או לא? לדוגמא: שני אחים מתוכחים האם טוב שהם נולדו להורים שלהם או לא, כמה שיתפלפלו ויביאו ראיות לטענותיהם, את העובדה שההורים שלהם זה ההורים שלהם הם לא ישנו, אז מה הטעם בויכוח סרק זה.

אתה דן במאמר של חז"ל שמצד עצמו הוא מחודש מאד. על פני הדברים קשה לומר שהקב"ה ברא בריאה שאינה טובה ובודאי שאם החליט הקב"ה לברוא את האדם ודאי משום שבריאת האדם היא בריאה טובה. כמו שנאמר על כל הבריאה "וירא אלוקים את כל אשר עשה והנה טוב מאד", ודאי שזה כולל גם את האדם. על דברים אלו מצאתי בספר הברית (ח"ב מאמר י"ב) וכך לשונו: אף גם אם יצא הדבר מפי חכמים רבים מנויה וגמורה בסוד חכמי תורה כבית שמאי עם בית הלל אל תאמין כי הדבר כפשוטו וכמשמעו, כגון מה שאמרו (בפרק קמא דעירובין) נוח לו לאדם שלא נברא יותר משנברא וזה הדבר מנגד וסותר לאשר מפורסם באומתנו מעולם כי טוב ה' ומקבילת להמסורת בידינו וקבל היהודים מראש אמנה כי טוב ה' לכל וחסיד בכל מעשיו, ואם נוכל לומר על הנברא כי לא טוב איך נוכל לומר על הבורא כי טוב, ובכן ידענו בטח שאין הדבר כן והאמת בהפך כי נוח לו לאדם שנברא יותר משלא נברא למען יעבוד את ה' וכל אשר עשה אלהים הוא טוב ולא רע, ודבריהם ז"ל צריך פירוש כפירוש התוספות (שם) שזה אין הכוונה בו אלא לסתם בני אדם אבל הצדיק אשרי לו ואשרי לדורו, גם פירושים אחרים יש בזה גם העלם דבר בחכמה ובתבונה גם סוד מסוד אלוה, רק לא לפרש על פי פשוטו וחלילה לך לחשוב כי החכמים וצדיקים כבית שמאי ובית הלל יסכימו על דבר שהוא נגד כבוד הבורא ואת פועל ה' לא יביטו שהוא לטובה להנפעל ומעשה ידיו לא ראו שהוא יפה להנעשה, וכי הם ז"ל לא ידעו כי הוא מהולל בתשבחות ונהדר בכבוד על המרכבה אם נאמר כי את כל מעשה ה' הוא לטובה לכל אשר עשה ולכל מה שברא: אמנם אף הם ז"ל ידעו כי אך טוב לגבר כי ישא עול מלכות שמים ויעבוד את אלהים בארץ כי אין מקום בכל העולמות העליונים לעבוד את ה' ולקיים מצותיו ותורותיו כי אם בעולם הזה, וכל הנשמות אשר מבראשית בעולמות העליונים אף כי מתענגים בנועם ה' וזיו השכינה בעדן העליון בכל זאת מתפללים תמיד ומתחננים לפני כסא הכבוד שיתן להם רשות לירד מטה לארץ למען יוכלו עבוד את ה' ולקיים מצותיו, ואם לא היה הדבר הזה נוח לו לאדם לא היה מתפלל אברהם יצחק ויעקב והאמהות על בנים וכן כל אדם מישראל, ואם לא היה התולדה טוב ויפה לו לאדם לא היה הקב"ה מצוה בתורתו מצות פרו ורבו (בראשית ב'). אפס כל הדברים האלה וכאלה אמת מצד ואינו אמת מצד. עד כאן דבריו הברורים. בתוך דבריו אנו יכולים להבין מדוע האדם נברא בלי לשאול אותו. עלה ברצונו של הבורא יתברך שיהיה לו דירה בתחתונים. או בסגנון ודגש אחר עלה ברצונו של הבורא להטיב עם אחרים וזכין לאדם שלא בפניו. גם כשיש נפילות כל עוד שהאדם לא בוחר כדרך חיים את השקיעות בחומר ובצרכים הקיומיים של החיים אנו נאמר שהסך הכל הוא שאדם יוצא זכאי וזכין לאדם שלא בפניו. שאלת הבריאה ומשמעות החיים היא אחת השאלות החשובות ביותר. אולם ההמלצה שלנו היא ללמוד זאת לא בדרך של שאלות ותשובות. יש בכך מידה מסוימת של אי יסודיות. בנוגע לשאלה למאי נפקא מינה? הדעות בדבר בריאת האדם הם מלמדות מיהו האדם ומה תכונתו הבסיסית. וכך מצאנו בספר העיקרים (מאמר רביעי פרק כט): בשתי הדעות הללו שבמהות הנפש רצוני אם היא כח היולאני או עצם עומד בעצמו הוא שנחלקו רז"ל בערובין (דף י"ג ע"א) באמרם שתי שנים ומחצה נחלקו בית שמאי ובית הלל הללו אומרים נוח לו לאדם שלא נברא משנברא והללו אומרים נוח לו לאדם שנברא משלא נברא ונמנו וגמרו נוח לו לאדם שלא נברא משנברא ועכשיו שנברא יפשפש במעשיו ונראה שהאומר נוח לו שנברא יסבור שנפש האדם כח היולאני כדעת הפילוסוף וע"כ יאמר שנוח לו שנברא לפי שכל מציאות טוב יותר מההעדר ואפשר שיעלה למדרגת הקיום על ידי ההשכלה והאומר שנוח לו שלא נברא יסבור שהנפש עצם רוחני קיים מצד עצמו ולפי שעל ידי הבריאה אפשר שיגיעה ההפסד או ישיגה העונש העצום אמר נוח לו שלא נברא כלומר שלא נמצאה בגוף האנושי. אני יודע ששאלתך היא עמוקה מאד ויש צורך להרחיב בדברים אולם זהו לעת עתה התייחסותי.