ברצוני לדעת מדוע כאשר אני מקדש לא נהוג ששאר הנוכחים ידברו עד שהם לוגמים מן היין? אצל סבי זה נהוג כך שנים שאסור לדבר עד אשר לגמת מהיין. אצלנו נהוג שהגברים שותים ראשונים לפי סדר גילם ולאחר מכן הנשים, מהי ההלכה שעוסקת בכך?

אם המקדש לא דיבר ושתה מיד שיעור "מלוא לוגמיו" אזי יצאו כל המסובים ידי חובת הקידוש אף שהם דיברו בין ברכת המקדש לשתיית יינו, ובלבד שיישבו לאכול שם את סעודתם. אבל אם המסובים דיברו או הסיחו דעתם הם אינם יכולים לשתות מהגביע ללא ברכת הגפן שוב וצאחר ויש עניין שכל המסובים ישתו מהגביע, לכן יש להקפיש שלא לדבר בשעת הקידוש. (שמירת שבת כלכתה כרך ב, פרק מח) אין סדר מיוחד לשתיית היין ולכן כל משפחה יכולה לעשות כפי שנח לה או על פי המנהג שבידיהם.