שאלה
שלום
אמנם אנו עומדים חודש לפני חג הפסח, ופתאום עלו בי כמה מחשבות לקראת ליל הסדר.
בפתח הערב, אנו קוראים בהגדה: "הא לחמא עניא די אכלו אבהתנא בארעא דמצרים". לגבי "לחמא עניא" ישנם שני פירושים. האחד – מצות, והשני – "סתם" לחם עוני, אבל לגבי שניהם לא ברורה הכוונה.
אם – מצות, הרי לא מצות אכלו אבותינו בארץ מצרים, אלא רק לאחר שיצאו משם, שהרי, כאמור, "לא הספיק בצקם של אבותינו להחמיץ".
ואם – לחם עוני, למה אם כן מכוונים הגעגועים של בני ישראל: "בשבתנו על סיר הבשר, באוכלנו לחם לשובע".
והשאלה השנייה. לאחר ה"לחמא עניא" קם הבן הצעיר ושואל את עורך הסדר את ארבע הקושיות המפורסמות.
מבחינה לוגית לא ברורה הצגת הקושיות על התנהלות הסדר דווקא בפתחו. הנה למשל, הסדר הוא רק בראשיתו, אז מנין על השואל לדעת, כי: "הלילה הזה שתי פעמים"?
אמיר
תשובה
שלום רב:
השאלות הגיעו אלי רק לאחר חג הפסח . אני מתנצל בשם האתר על האיחור בהתיחסות לשאלותיך אולם עדיף מאורח מאשר אף פעם לא.
לגבי אמירת הא לחמא עניא הכוונה היא לאכילת המצה שאחד מן התכונות שלה שהיא לחם שעניים רגילים לאכול. יש דעות רבות שחלק זה נוסף לאחר שירדו לגלות. בארץ ישראל אל היו רגילים לומר פסקא זו.
יש מחלוקת בין הפרשנים האם הכוונה היא ללחם שעם ישראל אכל כשהיה בארץ מצרים או הכוונה למצה שנאכלת בזמן היציאה או לאחריה בהליכה במדבר. אני אפשרש כדרך הפשטנים שהסבירו שמדובר על המצה שנאכלה בזמן העבדות במצרים. ההזכרה של המצה הזו היא בכדי לעודד את עם ישראל ולהזכיר להם שכבר אבותינו היו במצב קשה כשהיו בגלות מצרים. כמו שאבותינו זכו לצאת ממצבם הקשה כך גם אנו שעדיין לא זיכנו לגאולה שלמה נזכה לצאת מהמצב הקשה. כמוש במצרים אותה מצה שהיתה בתחילתה מצה שמזכירה אתה עניות שלנו היא נהפכה להיות סמן החרות והשחרור כך גם איתנו יעשה הקב"ה גאולה. אותם סמלים שעתה מזכירים לנו אתה קשיים יהפכו להיות סמלים שמזכירים לנואת החרות והשחרור.מעין מה שאנו זוכים בימנו שהמגן דוד הצהוב שהיה סמל לגלות וחושך נהפך עם הקמת המדינה למגן דוד כחול ולבן שהוא סמל החרות והגאווה והיחוד היהודי.
מה שמצאנו בכתוב שעם ישראל מתלוננן ומזכיר א מצרים כמקום של איכלת בשר ולחם לשובע מדובר על אידאליזציה של תקופפה שהיתה לא כל כך אידאלית. יתכן שהיו פעמים ספפורות שגם אכלו לחם לשובע. אולם בורב ימות השבוע וברוב הזמן כשהיו עובדים קשה היו אוכלים מאכל עבדים שהוא הלחם עוני בצורה של מצה קשה.
השאלות ששואל הילד בפתחו של הסדר מבוססות על הקערה שמונחת בפני הילד. אנו מסבירים לילד תוך די הצגת הקערה מה עומד להיות בסדר ולאיזה צורך יש מי מלח בקערה ויש מרור וכ' . על כך שאול הילד את שאלותיו.
תזכה לאריכות ימים ותחגוג עוד פסחים רבים של חרות בירושלים עיר קודשנו.