בספרי ההלכה מתירים בסחיטת לימון לתוך סוכר בשבת. מדוע אין בזה איסור משום לישה, הרי נוצרת בלילה משני המרכיבים?

לגבי לישה: כשסוחט על לימון זה לא נקרא שנוצרת בלילה אלא הסוכר נמס. הוא לא בא לדבק על רק להטעים את הסוכר. יש דיון בפוסקים לגבי סחיטה בלימון על מים: לפי שיטת מרן המחבר אין בכך בעיה. המשנה ברורה אסר סחיטת לימון למים וסובר שיש לזה גדר של משקה (רק מדרבנן, כי מהתורה אין גדר משקה למי פירות חוץ מיין ושמן). אבל ה"אגלי-טל" (מחכמי גדולי אשכנז) חולק ואומר שכיוון שלא שותים את מיץ הלימון כמות שהוא, אלא נחשב רק כתיבול, וכמו שמותר לסחוט לימון לתוך סלט או לתוך סוכר או כל דבר גושי, כך מותר למים כי זה כמו לחתוך פלח לימון, משום שאינו ניכר שיש פה משקה כשסוחט לתבל על דבר אחר, וזה נקרא בלשון חז"ל "אוכלא דאיפרט".