שאל את הרב

קטגוריה משנית
שאלה
בבית הכנסת בישוב שבו אני מתפללת הוחלט לפני כמה חודשים, אחרי 15 שנים, כי יש להרחיב ולשפץ כך שיהיה יותר מקום לקהילה שהתפתחה. היו בחירות והייתה הצבעה כי יש לקדם את השיפוץ. הוחלט כי על כל משפחה לשלם 180 ש"ח בחודש למשך 3 שנים. הגבאים וראשי הקהילה הפעילו לחץ בחודשים האחרונים כדי לקדם את הנושא, הרימו טלפונים למשפחות, דיברו איתם בבית הכנסת, תלו שלטים בבית הכנסת עם ההתקדמות של הבי"כ בשיפוץ וטבלה של הכסף שעוד צריך להשיג וכן הלאה. אך באחת השבתות האחרונות קרה דבר נורא לדעתי,בעלון שבת של הבי"כ שהגבאים מוציאים כל שבוע התפרסמה רשימה של כל המשפחות בקהילה שכבר שילמו את הסכום הזה לבי"כ או שהצהירו על כוונותיהם לעשות כן. אני הבנתי שיש תקנה כזו שמתירה להפעיל לחץ של גבאים למקרה של צדקה ושבניית בי"כ נכנס להגדרה הזאת של צדקה. אך השאלה שלי היא כזאת: האם זה נכון גם אם זה בגבול ההלכה להוציא כזאת רשימה מבישה? הרי ישנם משפחות בקהילה שאין להם כסף לנעליים לילדים שלהם, אז 6,000 ש"ח לבניית ב"יכ שכבר קיים ורק רוצים להרחיבו ולרהט אותו מחדש, לזה יהיה להם? האם זה נכון שיגיעו למצב כזה שמדברים עליהם בבתים אחרים? ששואלים את הילדים שלהם למה ההורים שלהם לא שילמו? שבעקבות ידיעה כזאת בעלון הם וילדיהם לא יגיעו יותר לבי"כ מפני שהם יודעים שההורים שלהם פשוט לא יכולים לשלם את הסכום, אז כנראה שמעכשיו לא יוכלו להגיע להתפלל. (היו משפחות שניגשו וביקשו לשלם פחות וניתנה להם אפשרות אך משפחות אחרות נמצאות במצב כזה שהם מתביישות לעשות זאת..) ישנם אנשים שלא מוכנים לשלם בגלל שהם מסרבים מפני פרנציפים כאלה ואחרים, אך האם זה הוגן שילדיהם יספגו את הלחץ הזה כאשר הם רוצים להגיע להתפלל ,הרי מה זה אשמתם שההורים שלהם לא שילמו? אני מזכירה שאנו מדברים על מקדש מועט, בדגש על המועט! ושמטרת בית הכנסת הוא להתפלל! עבודת ה’! "כי ביתי בית תפילה היא". האם הם לא מפספסים את המטרה? מעכשיו יגיעו לבית כנסת להתפלל רק האנשים המשלמים? זה לא תיאטרון או מועדון כל שהוא זה בית תפילה! אני מרגישה שבגלל כאלו דברים בדיוק נחרב בית שני ושזה "נבל ברשות התורה". אשמח אם הרב יוכל להגיד לי מה הדין בנושא? והאם יש חשיבות גם לרוח הדברים ולא רק למסגרת ההלכתית הכתובה?
תשובה
לא הבנתי על מה התלונה. כוונת הגבאים שליחי הצבור היא לטובה. הם פרסמו את מי שנתן והשתתף במצווה. וזה על מנת לזרז את מי שיש לו ועדיין התמהמה ולא נתן את חלקו. ומי שאין לו יכולת לשלם גם הוא צריך לשמוח שמזרזים את מי שיש לו. הפרסום לא היה מכוון אליו. כי הוא עצמו כיוון שאין לו על זה נאמר ההכרח לא יגונה מה הוא יכול לעשות. היה שמח להשתתף אך אין ביכולתו אף אחד לא יכעס עליו או יבקר אותו על כך. ומי שיש לו עקרונות ואינו מקבל את דעת הציבור ונציגיו ואינו רוצה להשתתף במצוה. מה לו להתלונן שיבינו מתוך הפרסום שהוא לא נתן את חלקו הרי הוא בעיקרון לא נתן מה איכפת לו שיבינו. ואמנם לילדיו נגרמת אי נעימות בגללו אך אין להפנות את האשמה לגבאים אלא אל האבא שגורם לילדיו צער. למיטב הבנתי הגבאים נהגו נכון, הם המתחשבים במי שקשה לו לעמוד בגובה הסכום וגם במי שאין לו כלל יכולת להשתתף ואף אחד לא היה צריך להפגע מהפרסום.
לחץ כאן לשליחת שאלה בהמשך לשאלה זו
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il