שאל את הרב

  • משפחה, ציבור וחברה
  • כתובה
קטגוריה משנית
שאלה
ערב החופה, החתן יושב עם הרב ושני עדים כדי לחתום על כתובה, בה כתוב שהוא מתחייב לפרנס את אשתו, ’שארה, כסותה ועונתה’. עינינו הרואות שאלפי בעלים אינם מקיימים את תוכן הכתובה והולכים ללמוד תורה בכולל ונשותיהם הן הן המפרנסות הראשיות של משפחותיהם. 1. האם הכתובה פסולה בדיעבד, כי הרי החתן נשבע בשבועה חמורה לקיים את תוכנה אבל לא התכוון באמת? האם אין כאן חוכא ואיטלולא ח"ו? (אפילו אם נאמר שהדבר מפורסם כי החתן כבר לומד במסגרת שכזו, והכלה הסכימה ערב חופתה שהיה המפרנסת הראשית, ובלי משכורתה לא יוכלו להתקיים. אוסיף שבמרוצת הזמן, היא יכולה להתחרט מקוצר רוח ומעבודה קשה, ומה יטען אז בעלה?). 2. האם יש הבדל בין ללמוד תורה בכולל או להחליט לא לעבוד? הרי התוצאה היא שווה! אם כן, איפה הבדל זה כתוב בכתובה? 3. האם יש מקום במקרים אלו לשנות את נוסח הכתובה על מנת לא לעבור על איסור ’לפני עוור לא תתן מכשול’?
תשובה
ברור שאם החתן חותם על הכתובה הוא מתחייב אלא שאישה שמתחתנת עם איש כזה יודעת מראש שהיא מוכנה לוותר, כמו שיכולה למחול על מזונות ועל שארה כסותה ועונתה אפילו שהבעל חייב בזה. לא מכריחים אף אישה להתחתן עם מישהו אלא האשה מרצונה והכרתה מוכנה לעזור לבעלה כמה שנים עד שיגדל ויתפתח בתורה מהכרת ערך לימוד תורה. אני חושב שעד גיל 30 אדם יכול עוד לגדול ולהתפתח בתורה. ודאי שלא פוקעת ההתחייבות של הבעל כלפיה. האישה מוותרת מרצונה אבל היא לא חייבת, וגם הוא לא יכול להכריח אותה כי היא לא התחייבה. אבל אם הוא לא מפרנס אותה ואין פרנסה היא יכולה לכוף אותו בבית דין, ויש דעה שיכולה לדרוש גט. בקיצור הכל תלוי בהסכמתה, ולה מותר לוותר.
לחץ כאן לשליחת שאלה בהמשך לשאלה זו
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il