אני לומד בישיבה גבוהה בשיעור א'.ׁלמדתי לפני כן בישיבה טובה ורצינית.ׂזמן אלול היה מוצלח ומרומם וכן הימים הנוראים, והגעתי לבין הזמנים עמוס בתוכניות לימוד ובביטחון מלא שבבין הזמנים הזה אני אנצל את הזמן ואתעלה מעלה מעלה. אך תוך ימים אחדים ראיתי שאינני עומד בתוכניות, אינני מצליח ללמוד, ודאי לא בשקידה, ואני מורח את הזמן ונופל בחטאים חמורים פעם אחר פעם. האלול הנפלא והימים הנוראים המרוממים התפוגגו כלא היו, ונוכחתי שבעצם כל אלול היה אשליה אחת גדולה. נשארתי כשהייתי ולא התעליתי במאומה. האם אני צודק? אם כן, איך אני באמת משתנה ומתעלה?

העליה שלך באלול ובימים הנוראים מבטאת את החפץ הפנימי שלך לעשות את רצון ד' יתברך. והחפץ הזה לא השתנה ולא נתמעט בין הזמנים אלא שלא היתה לך הכנה נכונה איך להתמודד עם המציאות מחוץ לישיבה. ומן הנסיון עליך ללמוד איך בבין הזמנים הבא אתה מצליח לשמור על הגובה שאתה נמצא בו בהיותך בישיבה גם כשאתה נמצא בבית. וזאת על ידי התבוננות מה הם הגורמים לנפילות ואיך מתמודדים איתם ומה יכול לחזק אותך דווקא בהיותך בבית. אני משער שאתה נמצא כעת בתנופה של שקידה ועליה באמצע זמן החורף חזק ואמץ. ולפני כל נסיעה הביתה תתכנן היטב אין אתה מונע כל ירידה ואז תצליח.