1) שמעתי פעם שאשה שלא רגילה להתפלל שחרית של שבת חייבת לעשות קידוש בבוקר אם היא רוצה לאכול, האם זה נכון? האם אי אפשר לשתות קפה ולאכול פרוסה קטנה של עוגה ללא קידוש בבוקר? האם שתיית מים מותרת? 2) ראיתי בשבת לפתע חרק מבצבץ מבין שערותיה של בתי (כינה). מבלי משים משכתי את ידי, שלפתי והוצאתי את החרק וזרקתי על הרצפה. האם עברתי על אב מלאכה? 3) האם מותר לחפש ספר בשבת במגרה שיש בה מוקצה (כמו ארנק) ותוך כדי כך להזיז את הארנק?

1) הכלל הוא, שלפני תפילה בכל יום אסור לאכול ממש אבל לשתות זה לא דבר חשוב ומותר. גם בשבת, לפני התפילה עוד לא חלה חובת קידוש ומותר לשתות תה או קפה כמו ביום חול. לאכול עוגה יהיה מותר רק למי שהוא אדם חלוש ויקשה עליו להתרכז בתפילה. לפי ערוך השולחן גם המתקת התה בסוכר אינה נחשבת גאווה וחשיבות ומותר. אשה שאינה רגילה להתפלל זה כמו אדם שכבר התפלל שחלה עליו חובת קידוש. לפי הרמב"ם אסור לאדם אפילו לשתות מים לפני קידוש. לכן באמת באשה כזאת צריך קידוש כדי לשתות. 2) לא, לפלות כינים זה לא אב מלאכה. 3) אם המגירה היא בסיס גם לדבר האסור וגם לדבר המותר והדברים המותרים יותר חשובים, אז לא אומרים שכל המגירה נהפכה למוקצה. אבל אם העיקר הוא הדברים האסורים ולהיתר אין חשיבות אז תהיה בעיה לטלטל מגירה כזאת בשבת.