"שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲבֹד, וְעָשִׂיתָ כָּל-מְלַאכְתֶּךָ. וְיוֹם, הַשְּׁבִיעִי--שַׁבָּת, לַה' אֱלֹקֶיךָ: לֹא תַעֲשֶׂה כָל-מְלָאכָה אַתָּה וּבִנְךָ-וּבִתֶּךָ וְעַבְדְּךָ-וַאֲמָתֶךָ וְשׁוֹרְךָ וַחֲמֹרְךָ וְכָל-בְּהֶמְתֶּךָ, וְגֵרְךָ אֲשֶׁר. . ." - איך מסתדר נושא גוי של שבת עם צו שמירת השבת כולל "הגר אשר בשעריך"?

התורה אסרה מלאכה בשבת רק על אדם מישראל אבל לגוי מותר מהתורה לעשות מלאכה, ואפילו מותר לישראל לומר לו לעשות בשבילו מלאכה. חכמים אסרו זאת. יש אומרים שזה מצד שליחות לחומרא ו"שלוחו כגופו". יתירה מזאת, חז"ל אסרו להנות ממלאכה שעשה גוי לצורך ישראל עד מוצאי שבת, כדי שלא יבוא לומר לו לעשות בשבילו מלאכה. ציווי התורה בשביתת גויים שבפסוק הוא רק על גוי הקנוי ומשועבד לישראל, שאסור לעשות מלאכה לישראל אבל לעצמו מותר לו לעשות מלאכה, אבל לגוי חופשי אין ציווי כלל.