238
שאלה
"שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲבֹד, וְעָשִׂיתָ כָּל-מְלַאכְתֶּךָ. וְיוֹם, הַשְּׁבִיעִי--שַׁבָּת, לַה' אֱלֹקֶיךָ: לֹא תַעֲשֶׂה כָל-מְלָאכָה אַתָּה וּבִנְךָ-וּבִתֶּךָ וְעַבְדְּךָ-וַאֲמָתֶךָ וְשׁוֹרְךָ וַחֲמֹרְךָ וְכָל-בְּהֶמְתֶּךָ, וְגֵרְךָ אֲשֶׁר. . ." - איך מסתדר נושא גוי של שבת עם צו שמירת השבת כולל "הגר אשר בשעריך"?
תשובה
התורה אסרה מלאכה בשבת רק על אדם מישראל אבל לגוי מותר מהתורה לעשות מלאכה, ואפילו מותר לישראל לומר לו לעשות בשבילו מלאכה. חכמים אסרו זאת. יש אומרים שזה מצד שליחות לחומרא ו"שלוחו כגופו". יתירה מזאת, חז"ל אסרו להנות ממלאכה שעשה גוי לצורך ישראל עד מוצאי שבת, כדי שלא יבוא לומר לו לעשות בשבילו מלאכה.
ציווי התורה בשביתת גויים שבפסוק הוא רק על גוי הקנוי ומשועבד לישראל, שאסור לעשות מלאכה לישראל אבל לעצמו מותר לו לעשות מלאכה, אבל לגוי חופשי אין ציווי כלל.

קידוש בליל יום העצמאות
הרב רואי מרגלית | א אייר תשס"ה

גילוח בחג העצמאות
הרב אליעזר מלמד | כ"ה אדר ב' תשס"ה

בגדים חדשים ביום העצמאות
הרה"ג דוב ליאור | ט אלול תשס"ד

תחנון ביום הזיכרון לחללי צה"ל
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ח אייר תשס"ז

גילוח ותספורת ביום עצמאות שהוקדם
רבנים שונים | ב אייר תשפ"ה

ברכה על ספירת העומר, עם אמירת היום הלא נכון
הרב יצחק בן יוסף | ב אייר תשפ"ה

למה אם לא עונים הברכות לבטלה בחזרת הש"ץ
הרב חיים שרייבר | ב אייר תשפ"ה
