השו"ע בסימן רצא מדבר על זמנה של סעודה שלישית - משש שעות ומחצה. לא נאמר בפירוש זמן של סעודה שנייה אולם ניתן להסיק מכך שזמנה עד שש שעות ומחצה, דהיינו חצות היום. אדם שאכל אחר חצות היום, הרי שהוא כבר אוכל בזמן סעודה ג. בעל "ערוך השולחן" (שהוא פוסק אשכנזי) כותב שהוא תמה על כך, שהפוסקים לא דיברו על כך כו’ וכן פוסק (סימן רפח) שיש לאכול לכתחילה לפני חצות היום (כך כתב גם הרב דב ליאור). אולם בבית יוסף ובטור אין זכר לכך. השאלה היא: 1) האם לכתחילה יש לנהוג ולאכול סעודה שניה לפני חצות היום (הגר"ע יוסף לא גילה דעתו בחזון עובדיה, אבל בנו הרב אברהם יוסף כתב שיש לאכול לכתחילה לפני חצות היום)? 2) מדוע הפוסקים הספרדים, לא הזכירו זאת? אולי מפני שלא ייחסו לכך חשיבות?

לכתחילה יש לסעוד סעודה שניה עד חצות היום, ואם עבר חצות היום ולא אכלו כלום, אפילו לא עשו קידוש, אף איסור יש בדבר שאסור לצום בשבת וגם זה בגדר צום הוא. ולדעתי, לא כל הפוסקים הזכירו דין זה כי מן הסתם אדם מתפלל בבוקר ומיד לאחר התפילה עושה קידוש וסועד סעודה שניה, וכך ראוי לנהוג.