בס"ד לכבוד הרה"ג דב ליאור שליט"א אישתי היא גננת מטעם משרד החינוך ומידי פעם מתעוררות שאלות שונות בנושא הניהול הכספי: א. האם מותר לרכוש מכספי הגן סוכר או קפה שמשמשים רק את צוות הגן ולא מיועדים לילדים? ב. כשיש טעות ושימוש לא הגון בכסף ,כמו לדוגמא הסייעת השאירה את המגב או הרסה את המאוורר וכד’ ,האם יש חובה עליה לשלם? ג. האם לגננת יש סמכות להעניק הנחות להורים מסוימים בדמי שכלול כשכל הילדים בגן נהנים באופן שווה? ד. האם מותר לרכוש פריטים כמו חומרי ניקוי מסוכן שמגיע לגן למרות שהמחיר שלו הוא כמעט כפול מהמחיר בשוק החופשי? ה. חלק מהכספים שיש לגננת שליטה בהם מועבר מהרשות המקומית ,האם היא יכולה לסמוך על מ"ד שאין דינא דמלכותא במדינה ולפטור את עצמה או את הסייעת מתשלום על נזקים שנגרמו לרכוש הגן ולתקנם מכספי הגן? ו. מנהג כל הגננות הוא לגבות דמי שכלול בשיעור שעולה על ההוצאות השוטפות בגן כדי שיהיה באפשרותן להעשיר את הגן מידי שנה ,האם המנהג הזה מותר? אם לא האם הוא מותר בשנים הראשונות של פעולת הגן שהצמיחה היא נצרכת ביותר? אם המנהג הזה אסור לחלוטין האם יש חובה על הגננת להחזיר לכל ההורים את יתרת דמי השכלול?

א. זה נקרא טובת הילדים בעקיפין שהגננת תהיה ערנית ולא צמאה. ב. אם מדובר ברשלנות אז אי אפשר להטיל את הנזק על הציבור, אותה עובדת שעשתה את הנזק תשלם. ג. אינני יכול לענות על שאלה כזו. זה לא שייך לסברות אלא יש לבדוק מהם הוראות משרד החינוך בעניין זה. ד. התורה חסה על ממונם של ישראל, עדיף לקנות במקום זול יותר. ה. לא שייך לפסוק הלכה למעשה שאין דינא דמלכותא דינא. ו. מסתבר שמותר לעשות כך כיוון שבסופו של דבר הציבור נהנה מזה.