שאלה
איך זה שברוב שנות הגלות הרוב המוחלט של היהודים שמרו תורה ומצוות ולא פעם מסרו את נפשם על קידוש ה’ ולא זכו למדינה יהודית ודווקא בדור של כפירה וחילוניות זכינו למדינה יהודית?
תשובה
זה כמו שאפשר לשאול מדוע החורבן לא הגיע בזמן אחאב ובזמן מנשה אלא כמה דורות לאחר מכן. מדובר במהלכים אלוקיים שאיננו יודעים בהם מתי הוגדשה הסאה. הגלות הייתה צריכה לפעול משהו על נפשות כלל ישראל ולהשלים את מה שגלות מצרים לא השלימה. דברים אלו כמוסים בסוד האלוק ולא אנו יכולים להבין דברים אלו - מדוע דווקא דור זה זכה.
בסוף מסכת ברכות מסופר על ר' זירא שכשעלה לארץ מיהר לחצות את המים, ואחד המינים אמר לו שעם ישראל הוא עם פזיז. ר' זירא ענה לו - מקום שמשה ואהרון לא זכו, מי אמר שאני אזכה? ולכן כשהגיע שעתו להיכנס לארץ הוא עשה מאמץ עליון להיכנס. כנראה שבדורות הקודמים לא הגיע הזמן של הגאולה והיה צורך להשלים את הגלות, ולכן לא זכו לגאולה למרות שהיו צדיקים וגדולים. כנראה שהדורות האחרונים בפנימיותם תיקנו את הדברים, למרות שזה לא נראה מצד האיתגליא. בזוהר הקדוש כתוב שבעקבתא משיחא הדור הוא טוב מבפנים ורע מבחוץ - בחוץ עדיין לא הושלמו כל התיקונים, אבל כנראה שבפנימיות תוקן העניין שצריך תיקון.