כידוע, אין לדבר אחר המפיל וכן כך לעניין ברכות (שאין לברך על מאכל ומשקה). האם זה כך גם עם ברכת אשר יצר, למשל, אם מיד לאחר שסיים המפיל הלך לנוחיות, האם הוא רשאי לברך אחרי כן? האם זה דורש שיאמר שוב את ברכת המפיל?

יש להשתדל שלא להפסיק בדיבור ובשאר הפסקות בין ברכת המפיל והשינה, אולם במקום שיש צורך גדול מותר להפסיק. ולכן אדם שצריך להתפנות לאחר שבירך המפיל צריך לברך אח"כ אשר יצר ואין לו לברך שוב ברכת המפיל. גם אדם התאב לאכילה או לשתיה לאחר ברכת המפיל רשאי, בעת הצורך, לאכול ולשתות וכמובן צריך לברך על כך וגם בזה לא יברך לאחר מכן שוב ברכת המפיל. (שו"ע רלט א ומ"ב ס"ק ד; יחווה דעת ח"ד כא; ציץ אליעזר ח"ז כז אות ג)