בס"ד השלום והברכה לכב’ הרב. א. אני רוצה להטיל בס"ד ובלנ"ד ציצית עם מס’ פתילים כשיטת רש"י. למדתי את השיטות, ואני נוטה לשיטה זו- 1) אני אשכנזי, והיא מובאת בפוסקי אשכנז. וכן במשנ"ב 2) לפענ"ד בלימוד הרמב"ם בפשטות, אין עיכובא או בעיה של "בל תוסיף" ביותר פתילי תכלת. וכן גם בראב"ד. יודע אני שכת"ר פוסק בעניין זה כהרמב"ם ואשמח אם בכל זאת, יחווה דעתו בעניין זה לגבי מסקנותיי. ב. בעניין הקשירה- ראיתי את השיטות השונות ברש"י, רא"ש ותוס’. אני נוטה לקשירה שהובאה בי"מ (יש מפרשים) בתוס’, שעל פיה בעצם אפשר לשמר את הקשירה הישנה של 7,8,11,13 כאשר כל ה-8,11 הם תכולות לגמרי וה 7,13 הם לבנות לגמרי. חשבתי לקשור כך, כי זה מתאים לשיטה שלפיה אני רוצה להטיל את הפתילים. נוסף על כך, אינני מרגיש בר סמכא לפסוק בין ראשוני עולם במחלוקת זו ולכן נראה לי ללכת לשיטה הקרובה ביותר לקשירה כיום . ועוד, שמקובלנו שקשר עליון דאורייתא והקשירות הם יותר נויי מצווה. לכן, למרות שלא ראיתי את הציבור הרחב נוהג כך (ורובם רמב"ם או ראב"ד), זה נראה לי נכון. אשמח לשמוע את השקפת הרב על מסקנתי זו, כיוון שאע"פ שאני נוטה לתכלת עצמה, ההכרעה בין ראשוני עולם קשה לי. כמו כן, לא הגעתי למסקנה ברורה בשיטה זו. האם צריך פתיל אחד שיגדול- או שאפשר לגדול את ה-8 עם פתיל אחד ואת ה-11 עם פתיל שני? אשמח אם הרב יבאר לי איך אמורה להיות הקשירה בדיוק לפי שיטת הי"מ. התודה והברכה לכב’ הרב, אורי - ישיבת מעלות.

א. יש תשובה מפורשת של הרמב"ם שאין להוסיף יותר מאחד. ב. הרא"ש בהלכות ציצית אומר מפורשות שמה שכתוב 7 או 8 זה בחוטי לבן. בתכלת, כתוב בגמרא לעשות או 7 חוליות או 13 חוליות.