שלום וברכה לרב. סליחה על כל השאלות המרובות "תורה היא ואותה אני צריך ללמוד." ראיתי שאיזה רב הביא כך משער הגלגולים הקדמה ב’: "הנה בעת שנולד גוף האדם... נכנסת בו הנפש שלו, ואם יוכשרו מעשיו, יזכה ויכנס בו הרוח... ואם יוכשרו עוד מעשיו מאז ואילך, נכנסת בו הנשמה בתשלום שנת העשרים." (דבר זה גם כתוב בחסד לאברהם) ועוד הביא בתשובה למישהו כך: "המבנה הרוחני של הנשמה היהודית כוללת שלשה רבדים נפש רוח נשמה [ישנם עוד שני רבדים עליונים חיה ויחידה] ... מלבד הרבדים הרוחנים הללו, יש השפעה מהם בתוך הגוף הגשמי, ולהסביר מהות הכוחות הנפשיים הללו...". השאלות שלי: 1. יש מחלוקת עם רבי ואנטונינוס לגבי מתי הנשמה נכנסת בוולד אם אחרי שנשלם גופו או בשעת הפקידה? מה שנחתם שם לפי דעת אנטונינוס, שבשעת הפקידה (כאשר הזרע נקלט בגוף של האישה) "כי אי-אפשר לחתיכת בשר עומדת שלושה ימים בלא מלח ואינה מסרחת" וכך גם האר"י הקדוש אומר. השאלה היא הרי לפי הדברים הנ"ל הנשמה מקבלים בתשלום גיל ה-20, אז איך כתוב שמקבל נשמה בשעת הפקידה?! ואם נגיד נפש? הרי כותב מפורש בשער הגלגולים הקדמה ב’: "הנה בעת שנולד גוף האדם ויוצא לאויר העולם, נכנסת הנפש שלו" כתוב שם רק אחרי שנולד. אז איך נסביר את הדברים, מה מקבל הוולד בשעת הפקידה "נפש דנפש"? 2. שוב אני חוזר על מה שכתוב בשער הגלגולים הקדמה ב’: "הנה בעת שנולד גוף האדם... נכנסת בו הנפש שלו, ואם יוכשרו מעכשיו, יזכה ויכנס בו הרוח... ואם יוכשרו עוד מעשיו מאז ואילך, נכנסת בו הנשמה בתשלום שנת העשרים." השאלה היא: כתוב שהנפש שוכנת בכבד, הרוח בלב, הנשמה במוח, אז לכאורה ילד מתחת לגיל 13 (שלפי דברי האר"י מקבל רק רוח בגיל 13 אם ומכשיר מעשיו) או נער מתחת לגיל 20 (שאם והכשיר מעכשיו יש לו רק נפש רוח ולא נשמה) הרי גם להם יש כבד, לב, מוח. אז מה שורה להם שמה? הרי עדיין אין להם רוח או נשמה? מקווה שהסברתי את עצמי טוב. תודה עצומה מקרב לבי על ההשקעה שלכם הגדולה פה, איני נמצא בישיבה ואני צמא לדעת. תודה רבה לכם.

א. יתכן שבתחילה נכנס גרעין של נפש כדי להחיות את הבשר אבל נפש עם רצון רק בשעת הלידה. ב. יש בחינת נפש בשלמות שזה האדם עם הרצון והשכל שמשכנם בלב ובמח אבל כולם הם בדרגה נמוכה כי גם הרצון וגם המחשבה מתעסקים סביב לחומר. רוח בשלמות שואפת להבנה מתוך אהבת הלימוד ולא כדי לאכול ולשתות וכן הרצון לבחור בטוב מתוך ערכו מתבלט רק בגדלות ולפני כן הילד רוצה בצעצועים שהם בחינת הלב והמח שלו.