לכבוד הרב שליט"א: שלום וברכה, אני בחור ישיבה בשיעור ה’. אני אדם כשרוני ובעל דמיון פורה. התחלתי לכתוב ספר בעל סיפור עלילתי, המכיל התייחסות לנושאים של ישראל ועמים, יחס דתיים וחילונים, חברה מעורבת, יהדות, מוסר, גיור, תכסיסי מלחמה, מלחמה בכלל ומלחמת ישראל ועמלק בפרט, נבואה, שירת נשים במקהלה, שירות נשים בצבא ישראל ועוד. מה דעת כבוד תורתו שליט"א, על ספרות/תאטרון/קולנוע של מדע בדיוני יהודי בכלל וכתחליף לספרות/תאטרון/קולנוע של מדע בדיוני הכללית בפרט? אשמח אם הרב שליט"א יוכל לתת התייחסות מפורטת ( ככל שאפשר ) לנושא בתשובתו. בברכת התורה והארץ ובאהבת ישראל.

שלום וברכה, באופן בסיסי, מדע בדיוני מוגדר כדבר של חול. כידוע, כאשר שוקעים בדבר חול והופכים אותו לעיקר הוא שלילי, כאשר הוא נעשה במינון מתאים הוא עשוי להרחיב את הדעת ואף להרבות בגילוי כבוד ה' בעולם ומצד זה הוא חיובי, וכאשר הוא משמש ככלי אל הקודש הריהו בכלל המצוה, ולעתים הוא יכול להיחשב 'תשמיש מצוה' או 'הכשר מצוה'. כח הדמיון הוא כח חשוב מאוד, הוא יסוד הנבואה, והרב קוק אף כותב עליו שהשכל הוא תלמידו הקטן. אולם כל כוח הופך להיות חסר ערך ואף שלילי כאשר הוא מתפתח בצורה קיצונית, המבטלת את הכוחות והערכים האחרים, ואינו מהווה חלק מתיקון העולם. ספרות המדע הבדיוני ביסודה אינה עוסקת בתיקון העולם אלא בדמיונות על עולם שאינו קיים, וככזה היא חסרת כל ערך. זאת ועוד, כמדומה שספרות המדע הבדיוני היא חלק ממה שנקרא 'תרבות הפנאי', שהנחת היסוד הבסיסית שלה היא "אכול ושתה כי מחר נמות", אין ערך אמיתי ונצחי לחיים וממילא יתכן מצב ובו יש זמן 'פנוי', ואז צריך לפתח דרכים כיצד לנצל אותו. מובן שהנחת יסוד זה סותרת לחלוטין את תורת ישראל. יחד עם זאת, כשם שחכמות הטבע הן 'רקחות טבחות ואופות' אל התורה, כך גם כל כישרון יכול לשמש ככלי להרחבת התורה והאמונה. לכן אם נתברכת בכשרון של דמיון, אני חושב שנכון מאוד לנצל אותו להפצת התורה. הייתי מציע שבמקביל לכתיבת הספר תעסוק בבירור הסוגיות התורניות הקשורות לדברים אותם אתה כותב, וכך הספר יהיה ממש התרחבות של התורה אל תוך החיים. בהצלחה רבה, וחג כשר ושמח.