לרב שלום וברכה ותודה רבה מראש נודה לרב מאוד אם ישיב לנו בפירוט על השאלה, למרות אורכה, שכן הדבר נוגע לרבים ומפריע לנו מאוד (עדיין אין לנו רב). אנו גרים ביישוב קטן ביש"ע בו אספקת החשמל איננה תקינה ופעמים שהפיוז של היישוב כולו קופץ בשבת, בעיקר בימי החורף הקרים. שאלה 1: כאשר אין גוי האם מותר להרים את הפיוז בשינוי מחמת הטעמים הבאים (נשמח אם הרב יוכל להשיב על כל טעם בנפרד האם די בו להתיר): א. אם יש חולה ביישוב ניתן לסמוך במצב כזה על הדעות הסוברות שמותר לעשות עבור חולה (שאין בו סכנה) אפי’ מלאכות דאורייתא בשינוי (גרש"ז אוירבאך בשש"כ לג, יח ע"פ שועה"ר, אגלי טל ותהל"ד. וכ"כ להתיר בקצות השלחן וילקוט יוסף ואור לציון) . ב. במצב בו כל היישוב בלי חשמל ויש קור גדול הרי כולם חולים אצל צינה. ג. כאשר יש קור [אף שאינו גדול כ"כ] גם אז הרי יש ביישוב ילדים קטנים שזקוקים לחימום או פוחדים מהחושך והם כחולה. ד. האם נכון הדבר שגם כאשר הפיוז יורם עבור הקטנים הרי שגם הגדולים יוכלו להנות מכל מכשירי החשמל שנדלקו (שכן אין כאן חשש שירבו, ע"פ ביאו"ה רעו, א) שאלה 2: במצב בו אכן יש חייל גוי ביישוב האם נכון הדבר שמותר לו להרים את הפיוז מפני שלשת הטעמים הבאים (גם כאן נשמח אם הרב יתייחס לכל טעם בנפרד): א. מותר לומר לגוי לעשות מלאכה דאו’ לצורך חולה שאין בו סכנה (וכאמור יש ביישוב קטנים שזקוקים לחימום, ולעיתים יש קור גדול ש’הכל חולים אצל צינה’). ב. מותר לומר לגוי לעשות מלאכה דרבנן במקום צער, או לצורך מצוה. לכן מותר יהיה לומר לו ’הפיוז היישובי קפץ והמזגן נכבה לנו (=הדלקת מזגן היא דרבנן לרוב הפוסקים), ומאוד קר לנו. תקן בבקשה את המזגן". ג. לדעת הרבה פוסקים מותר שגוי ידליק לצורך עצמו ולצורך אחרים יחד, וממילא כיון שהוא מרים את הפיוז גם כדי שלו עצמו יהיה אור הרי שהדבר מותר. ד. האם נכון לומר שבכל המקרים הללו כולם יכולים ליהנות מכל מכשירי החשמל שנדלקו ע"י הרמת הפיוז, שהרי ’פסיק רישא’ מותר במלאכת גוי. תודה תודה לרב על הזמן הרב שהקדיש לנו.

האם אין רב בישוב?