מנקודת מבט הלכתית (בלי קשר לעמדה פוליטית) האם אין סכנה גדולה יותר לקיומה ועתידה של מדינת ישראל בהחזקת השטחים עם מעל 3 מליון פלשתינאים הנמצאים בהם (מלבד מעל מליון הנמצאים בשטחי 67 ) מאשר ויתור על אותם שטחים הכוללים אותם? כאשר הסכנה העיקרית הוא בקשר לאופיה היהודי של מדינת ישראל.

אנו מניחים שכל מסירה של שטח לאויבי ישראל מסכנת את מדינת ישראל כי האויבים יהיו חופשיים להכין בו את נשק כדי לפגוע בנו. ואם אנו נמצאים בכל מקום אנו מונעים מהם במידה מרבית את היכולת לפגוע בנו. נמצא כי על פי ההלכה אסור לנו להוציא מידינו את השליטה בכל ארץ ישראל גם מסיבות של פקוח נפש וגם מפני שאנו מצווים לרשת את הארץ כולה ולא להניחה בידי זרים. אופיה היהודי של מדינת ישראל תלוי בנו אם אנחנו נחוקק חוקים שישמרו על אופיה היהודי של המדינה יהיה למדינה אופי יהודי. אם נעשה הפרדה מכסמאלית בחיים האישיים בין היהודים ובין הערבים והיהודים יחיו את חייהם כרצונם והערבים יחיו את חייהם כרצונם אזי המדינה תיהיה בעלת אופי יהודי. יש להניח שתהליך קיבוץ הגלויות ימשך. ויותר ויותר יעלו יהודים לארץ וכך תיהיה המדינה מדינת כל היהודים ואלו שאינם יהודים יש להניח שירצו גם הם כל אחד לחזור לארצו וכך תיהיה המדינה למדינת היהודים בעלת אופי יהודי.