כבוד הרב שלום וברכה, לקחתי על עצמי לאמר "נשמת כל חי" בכל יום עד למציאת זיווג והבאת ילדים לעולם. נאמר לי שאין לאמר את הברכה האחרונה בשם ומלכות - ברוך אתה ה’ קל מלך גדול ומהולל בתשבחות. ושאלתי היא - מדוע? הרי לאורך כל התפילה הזו מוזכר שם ה’ וכן מבטאים אותו. בסוף דזמרה בשחרית כן אומרים ומבטאים אותו. לפעמים אני מתבלבלת וכן אומרת אותו - האם זה נחשב לעברה? "לא תשא שם ה’ לשוא"? אם כן מה העונש? איך מכפרים? תודה

כשמתפללים או לומדים מותר לומר שם ה' (למרות שבלימוד נוהגים שלא לומר סתם), לברך מותר רק כשצריך את הברכה אחרת זו ברכה לבטלה והוצאת שם ה' לבטלה. ברכת ישתבח היא ברכה שאומרים רק בזמן התפילה. לכן, כשמתפללים בשבת מסיימים את נשמת של חי בברכת ישתבח אולם כשאומרים את נשמת כל חי במשך היום אין לברך.